אמירות בוטות מסוימות זוכות להגנת חופש הביטוי, אך אין המשמעות כי חובה על הצדדים להתנסח כך (פסק-דין, שלום ת"א, השופטת חנה קלוגמן):
העובדות: תביעות הדדיות לפיצוי בטענה לפרסום לשון הרע. התובעת (הנתבעת שכנגד) היא חברה לתועלת הציבור העוסקת בסוגיות חברתיות ופוליטיות בישראל. הנתבע (התובע שכנגד) הוא בנו של ראש ממשלת ישראל. שני הצדדים פעילים ברשת. התובעת הלינה על פרסומים של הנתבע בפייסבוק. ...
הפרסום באינסטגרם היה בטעם רע, אך אין מדובר בלשון הרע המובילה לחבות נזיקית (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט דרור ארד-אילון):
העובדות: ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בנתניה [ע"א 57326-11-20], בו נפסק כי פרסום שפרסם המערער בחשבון האינסטגרם שלו מקיים את יסודות עוולת לשון הרע כלפי המשיבה, אין לו הגנה, ועל כן עליו לשלם למשיבה 3,600 ש"ח כפיצוי ללא הוכחת נזק וכן ...
דירוג של כוכב אחד בגוגל אינו לשון הרע, אך לא כאשר המפרסם כלל לא קיבל שירות מהעסק המדורג (פסק-דין, שלום חיפה, השופטת סיגלית מצא):
העובדות: תביעת לשון הרע. לתובע עסק בתחום הקייטרינג. לנתבע מתפרה לתיקון בגדים. התובע פנה למתפרה על מנת למסור מכנסי עבודה לתיקון. התובע פרסם ביקורת באתר המתפרה בו הלין על השירות שניתן לו. בעקבות זאת, הנתבע דירג ...
מסעדנית תפצה מלצרית לשעבר שהשמיצה בפוסט בפייסבוק, אך בסכום נמוך יותר משפסק ביה"ד האזורי (פסק-דין, עבודה ארצי, השופטות גליקסמן, דוידוב-מוטולה ואופק גנדלר):
העובדות: ערעור על פסק-דינו של ביה"ד האזורי לעבודה בת"א [סע"ש 57837-11-18], שקבע כי פוסט שכתבה המערערת בעמוד הפייסבוק שלה הוא לשון הרע. בהתאם, נפסק כי המערערת תשלם למשיבה פיצוי בסך 35,000 ש"ח והוצאות בסך 8,000 ש"ח. ...
תביעת לשון הרע בין עוסקים בתחום הרפואה הטבעית (פסק-דין, שלום ת"א, השופט רון גולדשטיין):
העובדות: תביעת לשון הרע. הצדדים עוסקים שניהם בתחום הרפואה הטבעית. הצדדים התקשרו בהסכם לפיו יעניק התובע שירותי ייעוץ וליווי למטופלי הנתבעים. התביעה הוגשה בשל פרסום מקוון שפרסם הנתבע באתר הנתבעת (חברה בבעלות הנתבע), שהופץ גם בדוא"ל ובעמוד הפייסבוק של הנתבע, שבו הטיח האשמות שונות בתובע.
נפסק: ...
חוק איסור לשון הרע נועד לפצות אדם על פגיעה בשמו הטוב, אך לא לייצר "אפקט מצנן" נגד ביקורת ציבורית לגיטימית (פסק-דין, שלום קריות, השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים):
העובדות: תביעת לשון הרע שעניינה בפרסומים של הנתבע, פעיל פוליטי בקריית-מוצקין, נגד התובעת, מנהלת מחלקת צעירים בעירייה, וזאת באינטרנט, בקבוצות פייסבוק, קבוצות WhatsApp ועוד. הנתבע טען כי מדובר בתביעת השתקה וסחיטה פוליטית, שמטרתה למנוע ...
ערכי הדמוקרטיה מחייבים לנהוג בסובלנות כלפי ביטויים מתסיסים ומקוממים, אולם אסור שייטשטש ההבדל בין שיח לגיטימי לבין הידרדרות לאלימות (החלטה, ביהמ"ש העליון, השופט ח'אלד כבוב):
העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד [ע"פ 14600-09-19], שקיבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של ביהמ"ש השלום בפ"ת [ת"פ 41184-12-17]. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס ...
אין להפוך את החוק למניעת הטרדה מאיימת לתחליף לבירור טענות שנכון לבררן בהליכים אזרחיים (החלטה, שלום ת"א, השופט רז נבון):
העובדות: בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. המבקש טען כי המשיב, עו"ד במקצועו, מכפיש אותו ברשתות החברתיות.
נפסק: דין הבקשה להידחות. האכסניה המשפטית המתאימה לטענות המבקש אינה בחוק למניעת הטרדה מאיימת. יש להיזהר שלא להפוך את ...
משתמשים חדשים? להרשמה לחצו כאן