תביעת לשון הרע בין אחים על פרסום בפייסבוק, כחלק מסכסוך ארוך שנים (פסק-דין, משפחה ת"א, השופטת קרן גיל, 10.7.2024):
העובדות: תביעת לשון הרע בין אחים, בשל פרסומים בפייסבוק. התובע והנתבע הם אחים המתגוררים במתחם מגורים משפחתי. הצדדים מסוכסכים שנים רבות, על רקע טענות הדדיות בעניין השימוש במתחם. ב-2018 הוגש נגד הנתבע ובנו כתב אישום בו הואשמו בתקיפת התובע. ב-2020 כתב האישום תוקן והנתבע ובנו הורשעו לפי הודאתם בהסדר טיעון, חרף התנגדות התובע. לאחר שעתירת התובע לביטול הסדר הטיעון נדחתה, התובע הגיש את תביעה זו, בשל פרסומים שהנתבע פרסם לטענתו בפייסבוק ב-2019 (למעלה משנתיים טרם הגשת התביעה). מאידך, הנתבע טען שהתובע לא הציג פגיעה בשמו הטוב, שהפרסום אינו לשון הרע, וכי הפרסום אמת והבעת דעה ביקורתית לגיטימית. הנתבע טען עוד שהתובע לא פנה אליו במשך שנתיים בבקשה להסרה וכי שתיקתו מתפרשת כהסכמה לנאמר.
נפסק: התובע טען שהנתבע פרסם בשני דפי פייסבוק נפרדים: אחד נושא את שם הנתבע בעברית, בו פורסמו תמונת נושא וארבע תגוביות בגנות התובע; ודף שני בשם 'הנקמה המתוקה', בו פורסמה תגובית אחת בגנות התובע. אשר לדף שנושא את שם הנתבע, הוכח שהנתבע פרסם את חמשת הפרסומים בדף זה. בכתב ההגנה המקורי הנתבע אישר במפורש שפרסם את הפרסומים ואף טען שהם אינם לשון הרע. בכתב ההגנה המתוקן הנתבע טען שאין ולא היה לו בעבר דף פייסבוק וכי הדף הנטען מזוייף. גירסתו המאוחרת של הנתבע נדחית משאין בפיו הסבר מניח את הדעת לשינוי גירסתו. אשר לדף הפייסבוק 'הנקמה המתוקה', הנתבע לא אישר שהוא אחראי לפרסום זה והתובע לא הוכיח שהדף שייך לנתבע או שהוא מפעיל אותו. התובע לא ביקש שינתן צו לפייסבוק למסור את פרטי המשתמש והדבר נזקף לחובתו. התובע לא יצא ידי חובתו להוכחת היסוד העובדתי של תביעתו ביחס לפרסום זה ועל כן תביעתו ביחס אליו נדחית.
פרסום 'סטטוס' או 'פוסט' ברשת חברתית הוא פרסום כמובנו בחוק איסור לשון הרע. חמשת הפרסומים בדף הפייסבוק של הנתבע הם בבחינת פרסום, ומעת שהנתבע אישר בכתב ההגנה את הפרסום, התובע לא נדרש להביא עדים שראו את הפרסום בעצמם. הנתבע פרסם כתמונת נושא מכתב שנשלח לתובע מקצינת תלונות הציבור במשטרה. מעת שהמכתב אינו מופנה לנתבע, לא יכול להיות חולק שמטרת פרסומו לא נועדה להיטיב עם הנמען, וללא ספק נועד לבזותו בעיני מי שמכיר את הנתבע ויודע שהוא מנהל מוסך. ארבע התגוביות נכתבו במענה לתהיית חברו של הנתבע באשר לפרסום תמונת הנושא, כולל תיאור התובע כמי שבגד במשפחתו, גרם לכך שחברו ייעצר, שהוא בעייתי ו'הכבשה השחורה' של המשפחה, ומשתף פעולה עם המשטרה. אלו נועדו לבזות את התובע ולהשפילו, וגם הנתבע לא ניסה לטעון שתוכנן המבזה אינו כזה. בחמשת הפרסומים יש לשון הרע. אין לנתבע הגנה מפני הפרסומים.
נכון לפסוק פיצוי בשיעור נמוך באופן משמעותי מגבול הפיצוי הסטטוטורי. הפרסומים אינם נפרדים אלא חלק ממסכת אחת. הפרסומים הוסרו מיד עם המצאת כתב התביעה לנתבע, והתביעה הוגשה מבלי שהתובע הקדים פניה לנתבע. הסיבה להגשת התביעה אינה משום הפגיעה הנטענת בשמו של התובע, אלא כחלק מהסכסוך המתמשך בין הצדדים, ושני הצדדים עשו בהליך שימוש לצורך ניגוח הצד שכנגד. טענות התובע לנזקים שנגרמו לו נטענו על דרך הסתם ואינן מתיישבות עם העובדה שהמתין למעלה משנתיים וכלל לא עתר להסרת הפרסום, אלא לפסיקת פיצוי בלבד. נפסק פיצוי עבור פרסום תמונת הנושא בסך 1,000 ש"ח ופיצוי עבור כל אחת מארבע התגוביות בסך 350 ש"ח (סה"כ 2,400 ש"ח).