תכלית "חוק הספאם" אינה למנוע איחולי הצלחה למי שרכש כרטיס לוטו (פסק-דין, תביעות קטנות אשדוד, השופט יהודה ליבליין, 31.12.2024):

העובדות: התובע טען כי רכש כרטיס להגרלת לוטו, באמצעות שירות של הנתבעת, וכי האחרונה הפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982, לאחר ששלחה לו דברי פרסומת. התובע טען כי בסמוך לאחר רכישת הכרטיס פנה בדוא"ל לנתבעת, בבקשה כי לא תכלול אותו בכל רשימת דיוור, אך למרות זאת שלחה לו הנתבעת 11 מסרונים ו-7 הודעות דוא"ל שיווקיות. הנתבעת לא הכחישה את משלוח ההודעות, אך טענה כי מחמת טעות לא הסירה את התובע מרשימת הדיוור בסמוך לאחר פנייתו, וכי בעקבות פנייה נוספת פעלה להסירו מרשימת הדיוור מיידית. 

נפסק: יש לקבל את התביעה בחלקה, ביחס ל-14 הודעות ששלחה הנתבעת לתובע. ארבע מההודעות נשוא התביעה אינן "דבר פרסומת". המסרון שנשלח לתובע בסמוך לאחר רכישת הכרטיס איננו כולל תוכן שיווקי שתכליתו לעודד רכישת מוצרים או שירותים, והעובדה שהנתבעת מאחלת לתובע במסרון זה "שימוש מהנה" ו"זכיות מרובות", נוכח רכישת כרטיס הגרלה, אין בה כדי לעמוד בתנאי החוק. אין תכליתו של החוק למנוע איחולי הצלחה. לא ניתן לראות תוכן שיווקי בתוכן שעניינו אישור לכך שהתקבלה בקשת התובע לרכוש כרטיס, המועד בו תתבצע ההגרלה עבור הכרטיס שרכש, וההפניה לתוצאות ההגרלה. אין לקבל את תשובות התובע בעניין הסיבה שבעטיה לא עשה שימוש באפשרות להסרתו מרשימות הדיוור. בנקל יכול היה התובע לשלוח מסרון חוזר, ובכך להסיר את עצמו באופן מידי מרשימת הדיוור. אשר לקישור בהודעות הדוא"ל, יש קושי בהיגיון בטענת התובע, אשר לחץ ללא היסוס על קישור לרכישת כרטיס הגרלה, מבלי להכיר את הנתבעת קודם לכן. במסגרת רכישת הכרטיס מסר התובע לנתבעת את פרטי כרטיס האשראי שלו במלואם, ופרטים אישיים נוספים, מבלי להכיר כלל את הנתבעת ואת אמינותה. לאור כך, מוקשית טענת התובע כי חשש ללחוץ על קישור אותו שלחה אליו הנתבעת. הנתבעת תפצה את התובע ב-3,000 ותישא בהוצאות בסך 500 ש"ח.