דחיית בקשה להעיד בהיוועדות חזותית (החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת אסנת רובוביץ-ברכש, 8.12.2024):

העובדות: בקשת התובע, עובד זר ואזרח מולדובה, לשמיעת עדותו בהיוועדות חזותית (Video Conference), לאחר שלטענתו פג תוקף אשרת העבודה שלו והוא נאלץ לחזור לארצו. הנתבעת התנגדה לבקשה. 

נפסק: סמכות ביהמ"ש להורות על גביית עדות במשפט מחוץ למדינה קבועה בסעיף 13(א) לפקודת הראיות. בפסיקה נקבעו שלושה כללים המנחים את בתי המשפט בבקשה אם להתיר גביית עדות כאמור: פניית המבקש לביהמ"ש נעשתה בתום לב; יש בידי העד למסור עדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת; קיימת סיבה טובה המונעת את בואו של העד. כמו כן, הליך גביית עדות בהיוועדות חזותית הוסדר בתקנה 72(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר חלה במשפט העבודה. גביית עדות מחוץ לכותלי ביה"ד היא החריג לכלל, ובצדה חסרונות רבים, לרבות הפגיעה ביעילות החקירה הנגדית. דרך המלך היא חקירת בעלי הדין והעדים באולם ביה"ד. עם זאת, הפסיקה הכירה בחריגים לכלל בנסיבות המתאימות. התובע הוא שיזם את ההליך ועדותו רלוונטית וחיונית לבירור המחלוקת בתיק ובשל כך יש גם חשיבות לשמוע את עדותו באופן פרונטלי. בקשתו אינה עומדת בפרמטרים הקבועים בתקנה 72 לתקנות. בקשתו של התובע לא נתמכת בתצהיר ואינה כוללת התייחסות לקושי הנטען בהגעתו להעיד בישראל. הבקשה נדחתה.