נדחתה עתירת אסיר לאפשר לו גישה למערכת "נט המשפט" (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת אפרת פינק, 24.11.2024):

העובדות: שלוש עתירות אסיר, אחת מהן עוסקת בנגישות בעלי דין בלתי מיוצגים למערכת "נט המשפט". העותר נדון לתקופת מאסר של 10 שנים לאחר הרשעתו בעבירות של התחזות כעובד ציבור וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. העותר טען כי יש לאפשר לכל אסיר גישה ל"נט המשפט", שכן מדובר בכלי טכנולוגי שהגישה אליו היא חלק אינטגרלי ממימוש זכות הגישה לערכאות והזכות להליך משפטי הוגן וצודק. 

נפסק: הגשת עתירות במישרין על ידי אסירים מוסדרת בפקודת הנציבות, ובגדרה נקבעו התנאים המבטיחים כי עתירות אסירים תוגשנה לביהמ"ש ותקבלנה מענה ראוי. פקודת נציבות נוספת מוסיפה ומסדירה את זכותם של אסירים לשלוח ולקבל דברי דואר, ובכללם כתבי בי דין. ביהמ"ש העליון לא מצא להתערב בהסדרים הקיימים בפקודת בתי הסוהר ולקבוע כי יש לאפשר לאסירים גישה למערכת נט המשפט, בין היתר בשים לב להגבלת התקשורת שלהם מול העולם החיצון ומגבלות ביטחון ובטיחות. ההסדרים הקיימים מבטיחים את זכות הגישה של אסירים לערכאות. שלוש עתירותיו של העותר הוגשו לבית המשפט, והחלטות שניתנו בעתירות אלו הומצאו לו. למעט טענות בעלמא, כלל עתירותיו הרבות של העותר נשמעות כסדרן, וגם אם לעיתים ישנה תקלה בהמצאת המסמכים, לא ניתן לומר כי הונחה תשתית בדבר פגיעה בזכויותיו להליך הוגן. הגם שלא נמצאה הצדקה להורות לשירות בתי הסוהר לאפשר לעותר גישה ל"נט המשפט", נראה כי על הגורמים הרלוונטיים לשוב ולשקול את הסדרת האפשרות לגישה מבוקרת של אסירים למערכת, נוכח חשיבות ומרכזיות המערכת, ובלבד שאין מניעה ספציפית לאפשר זאת לאסיר שיש חשש כי ינצל את הגישה לרעה. העותר הורשע בשורה ארוכה של עבירות מרמה, שבוצעו גם באמצעות טלפון וגישה למחשב. בנסיבות אלו, גם אם היתה הסדרה של גישה של אסירים למערכת "נט המשפט", ספק אם היה מקום לאפשר זאת גם לעותר. העתירה נדחתה.