דחיית בקשה לאישור ייצוגית ספאם - למבקש אין עילה אישית (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת לימור ביבי, 28.11.2024):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית. המבקש, עו"ד במקצועו, טען כי המשיבה הפרה את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב–1982, כששלחה דברי פרסומת ללא הסכמתו, והמשיכה ועשתה כן גם לאחר שביקש להסירו מרשימות התפוצה. המשיבה, אשר יוזמת ומשווקת פרויקטים בתחום הנדל"ן, טענה, בין היתר, כי היא פועלת כדין ושולחת הודעות רק למי שפנה אליה בעצמו, התעניין ברכישת נדל"ן, והשאיר את פרטיו.

נפסק: בקשת האישור נדחתה. בשתי סוגיות מהותיות נוטה ביהמ"ש לקבל את עמדת המשיבה. הראשונה נסבה על השתייכות המבקש לקבוצה שהגדיר בבקשת האישור. גם ככל שיתקבלו טענות המבקש לפיהן הוא התקשר למשיבה בטעות, הרי שיש לקבל את טענתה לפיה עצם הגדרת ההתקשרות אל המשיבה על ידי המבקש עצמו כ"טעות", מלמדת על נדירות התופעה והמקרה של המבקש, שהתקשר בטעות למשיבה, וכפועל יוצא, לאחר שניסיונות התקשרות של המשיבה עם המבקש לא נענו, נשלחה אליו הודעת טקסט. גם ככל שקיימת קבוצה שנפגעה כביכול מהתנהלות המשיבה, הכוללת את לקוחותיה שפנו אליה, השאירו את פרטיהם, סימנו את הסכמתם לפנייתה החוזרת וקיבלו הודעות בהמשך לכך, וכן, הכוללת פונים שפנו טלפונית למשיבה, בכוונה ולא בטעות, ובהמשך לכך נשלחו להם הודעות, הרי שהמבקש אינו נמנה על קבוצה זו.

בעניינו של המבקש לא מתקיימות שאלות מהותיות המשותפות לקבוצה, שכן הוא אינו משתייך לשני סוגי הפונים אליהם נשלחות הודעות. למבקש אין עילה אישית. קביעה זו מתייחסת לשתי הודעות הטקסט הראשונות שנשלחו למבקש. בנוגע להודעה השלישית שנשלחה לו, יש לקבל את טענות המשיבה כי מדובר בתקלה שאין בה כדי להצמיח עילה שיש לבררה בתובענה ייצוגית. די בכך כדי להוביל לדחיית בקשת האישור, אולם, למעלה מן הצורך, יש לקבל את עמדת המשיבה גם בסוגיה שנייה הנסבה על חוקיות התנהלותה. לפיכך באשר לחלק הארי המרכיב את הקבוצה, הכולל נמענים שפנו למשיבה, מילאו את פרטיהם וסימנו כי הם מסכימים לכך שהמשיבה תשוב אליהם, לרבות בהודעות, לא מתקיימת עילת תביעה שקיימת אפשרות סבירה שתוכרע לטובת הקבוצה, הואיל ולגבי אלו (שהם מרבית חברי הקבוצה) מתקיימת ההגנה שבסעיף 30א(ג) לחוק התקשורת. ממילא ספק אם באשר לנמנעים אלו מתקיים נזק כלשהו שניתן לתובעו בתובענה ייצוגית.