דף הנחיתה לא כלל אישור או הודעה על משלוח דברי פרסומת (פסק-דין, תביעות קטנות עפולה, הרשמת מאיה בלאו, 18.11.2024):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת שלחה לו מסרים פרסומיים ללא הסכמתו, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת לא הכחישה את המשלוח, אך טענה כי התובע הסכים לכך שעה שמסר את פרטיו ב"דף נחיתה" באתר הנתבעת, המיועד להרשמת מתעניינים בלימודים. הנתבעת אישרה כי המסרים לא כללו אפשרות הסרה כנדרש, אך כי תיקנה זאת בעקבות הגשת התביעה.

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. ברשות הנתבעת היו פרטיו של התובע, שהתקבלו אצלה באמצעות הזנתם בעמוד נחיתה. התובע טען כי לא הוא הזין את הפרטים. עם זאת, אין בכך די כדי לקיים את הוראות החריג שבסעיף 30א(ג) לחוק התקשורת. השארת פרטי הנמען בדף הנחיתה אינה כוללת אישור מפורש מצד הנמען לקבלת דברי פרסומת והנתבעת אף אינה מודיעה כי הפרטים ישמשו אותה לצורך משלוח דברי פרסומת, כדרישת התנאי הראשון לחריג. בנוסף, דברי הפרסומת שנשלחו לתובע לא עמדו בדרישות הצורניות שבחוק. חלק מדברי הפרסומת נשלחו לתובע למרות שציין בפני נציגת הנתבעת, בשיחה, כי הפנייה אינה רלבנטית מבחינתו. שיחת הטלפון עצמה לתובע אינה "דבר פרסומת" לצורך החוק, אלא שיחה אישית וישירה, שאינה מזכה את התובע בפיצוי. סה"כ התובע הוכיח כי נשלחו לו 3 הודעות דוא"ל ו-3 מסרונים בניגוד לחוק. יש לפסוק לתובע פיצוי בסך 500 ש"ח לכל הפרה והנתבעת תפצה אותו ב-3,000 ש"ח סה"כ וכן הוצאות בסך 300 ש"ח.