הסדר פשרה בייצוגית ספאם (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופט אבי גורמן, 10.11.2024):

העובדות: בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, בה נטען כי המשיבים שלחו הודעות פרסומת למבקש ולחברי הקבוצה, באופן הנוגד את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבות 1 ו-2 הן חברות, שהמשיב 3 הוא בעל מניותיהן ומנהלן. המשיבים מציעים תכניות הכשרה וליווי ללימודי השקעה במטבעות דיגיטליים. המבקש נרשם לכנס דיגיטלי של המשיבים.

נפסק: מתקיימים התנאים לאישור הסדר הפשרה. מדובר בהסדר ראוי, הגון וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. סיום ההליך בדרך שגובשה בהסדר הפשרה היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקות בנסיבות העניין. המבקש הראה תשתית ראייתית ראשונית לתמיכה בטענותיו. בקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה, והיא מעוררת שאלות של משפט ועובדה המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שיש אפשרות סבירה כי היו מוכרעות לטובת חברי הקבוצה. אם ההליך היה מתנהל, הדבר היה כרוך בסיכויים אך גם בסיכונים לשני הצדדים. מדובר בהסדר פשרה שלצד זה שהוא מוודא כי מה שדרש תיקון – תוקן, הרי שהוא כרוך בהטבה משמעותית הניתנת לחברי הקבוצה, בערך כלכלי שאינו מבוטל [פיצוי בסך 500,000 ש"ח בדרך של מתן זכות להשתתף בקורס מקוון, שעלותו לצרכן 6,470 ש"ח, ללא עלות].

הודעות ספאם שונות זו מזו במידת החומרה שיש לייחס להן. לא הרי מי ששולח הודעה ללקוחותיו, כמי ששולח הודעה למי שכלל לא התקשר עמו. גם באופי ההודעות ותוכנן ישנם הבדלים. גם לקוחות זכאים להגנה מפני משלוח הודעות פרסום שלא כדין, אלא שביחס לחומרת הדברים יש הבדל בין סוגי המשלוח וסוגי הודעות. אכן נפלו פגמים בדרך ההתנהלות שעשויים היו להצדיק את אישור התובענה הייצוגית. אלה הן נסיבות בהן מחד יש מקום לאשר את הסדר הפשרה, אולם העובדה שסוג ההודעות שנשלח אינו שייך לספקטרום החמור ביותר (שכן ההודעות נשלחו רק למי שנרשם מיוזמתו), יש מקום לקבוע את שכר הטרחה והגמול על הצד הנמוך יותר. יש לאמץ את הצעת הצדדים באשר לגמול ולשכר הטרחה ולקבוע את אלה בתוך המסגרת שהוצעה. בתוך מסגרת זו, יועמדו הסכומים על הרף הנוטה לצד הנמוך יותר. שכר הטרחה לב"כ המבקש יעמוד על 65,000 ש"ח והגמול למבקש על 6,500 ש"ח. ניתן תוקף של פס"ד להסדר הפשרה.