הנתבעת המשיכה לשלוח לתובע דוא"ל פרסומי לאחר 3 בקשות הסרה (פסק-דין, שלום חיפה, השופט אורי גולדקורן):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת, רשת בתי כלבו, הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר ששלחה אליו הודעות דוא"ל פרסומיות ללא הסכמתו, אף לאחר ששלח לה מספר בקשות הסרה. הנתבעת טענה כי התובע נרשם לאתר שלה במהלך קניה, והסכים לקבל ממנה דיוור שיווקי. הנתבעת טענה עוד כי התובע לא השתמש במנגנון ההסרה הייעודי בגוף ההודעות, שהיה מביא להסרתו האוטומטית. הנתבעת טענה כי לא קיבלה את בקשות התובע וכי עם קבלת מכתב מבא-כוחו היא הסירה אותו.

נפסק: אין מחלוקת כי ההודעות שנשלחו לתובע עונות להגדרת "דבר פרסומת". הנתבעת הציגה אסמכתא כי התובע נרשם לקבלת דיוור שיווקי ואף שלח פניה לשירות הלקוחות באותו היום. יש לקבל את גרסת הנתבעת בעניין זה. התובע טען כי שלח שלוש בקשות לנתבעת לכתובת השירות וביקש להסירו. כתובת זו רשומה בתחתית כל מייל ששלחה הנתבעת. יש לקבל את גרסת התובע כי פנה לנתבעת לכתובת השירות בשלוש הזדמנויות שונות וביקש להסירו. מכתב ההתראה נשלח לאותה כתובת השירות והוא התקבל וניתן מענה. יש לראות בשלוש ההודעות ששלח התובע לנתבעת כהודעת סירוב שהגיעה ליעדה בהתאם לזכותו לפי סעיף 30א(ד) לחוק התקשורת. אין לזקוף לחובת התובע את הימנעותו משימוש בקישור "הסרה", או אי-משלוח הודעה בדרך אחרת כגון באמצעות טופס צור קשר. הודעות התובע נשלחו לכתובת השירות שציינה הנתבעת כאחת מהאפשרויות לפנות אליה. עלה בידי התובע להוכיח כי הוא קיבל מהנתבעת 13 דברי פרסומת לאחר בקשתו להסירו מרשימת הדיוור. בהתחשב בכך כי - התובע נרשם תחילה לקבלת תוכן שיווקי; אותו קיבל במשך כשנה וחצי; ובהמשך שלח בקשה בדוא"ל להסרה; אולם בחר שלא להסיר באמצעות קישור "הסרה" או שליחת פניה בטופס ייעודי; ובהתחשב בכך שהנתבעת הסירה את התובע מיד עם קבלת מכתב ההתראה; וטענתה כי לא קיבלה את פניותיו הקודמות של התובע - יש להעמיד את סכום הפיצוי הכולל על סך 5,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 2,000 ש"ח.