אין להחמיר עם הנתבעת, שכן אינה חברה "עבריינית" השולחת ספאם ללא הבחנה (פסק-דין, תביעות קטנות ת"א, הרשם מיכאל שמפל):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 16 מסרונים פרסומיים, בניגו ד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת הסכימה בעבר לקבל דברי פרסומת, אך בשלב מסוים ביקשה לחדול מקבלתם. ניסיון ההסרה באמצעות הקישור במסרון לא עלה יפה והתובעת המשיכה לקבל דברי פרסומת. בהמשך התובעת פנתה לנתבעת בדוא"ל ובוואטספ בבקשה לחדול מלשלוח את המסרונים, אך למרות שהנתבעת קיבלה את הדוא"ל, המסרונים המשיכו להישלח. 

נפסק: הנתבעת התרשלה בכך שלא פעלה להסרת התובעת מרשימת הדיוור ולכן התובעת זכאית לפיצוי בהתאם להוראות החוק. אין להפעיל את "מלוא חומרת הדין" נגד הנתבעת. לא הוכח כי היא חברה "עבריינית" השולחת ספאם ללא הבחנה לכל עבר. הנתבעת תפצה את התובעת ב-350 ש"ח לכל הודעה וסה"כ 5,600 ש"ח. אין מקום לפסוק פיצוי על עגמת נפש. הנתבעת תישא בהוצאות בסך 1,000 ש"ח.