תובע ייצוגי בהליך ספאם רשאי לעיין בהליך של הנתבעות בתחום דיני העבודה (החלטה, אזורי לעבודה ת"א, השופטת אריאלה גילצר-כץ):

העובדות: בקשה לעיון בתיק ביהמ"ש מכוח תקנה 4(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003. מבקש העיון הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד הנתבעות ונתבע נוסף [ת"צ 51663-05-10], בשל הפרה נטענת של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. לטענתו העיון בתיק יסייע לו ללמוד על פעילות הנתבעת ומעורבות בעליה בפעילותה, לצורך ההליך הייצוגי. הנתבעות התנגדו לבקשה, בין היתר בטענה כי אין בין ההליך הייצוגי לפי חוק התקשורת לבין התביעה לתשלום זכויות (מכוח דיני העבודה) כל קשר, וכי התיק כולל סודות מסחריים שלה. 

נפסק: יש לקבל את הבקשה בחלקה. זכות העיון היא נגזרת של עיקרון פומביות הדיון. היא אחת הערובות למימוש עיקרון חוקתי זה. הכלל הרחב הוא שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי ביהמ"ש, גם אם אינו צד להליך. בדומה לעיקרון פומביות הדיון, זכות העיון היא זכות יחסית שיש לאזנה למול זכויות ואינטרסים שונים העלולים להיפגע כתוצאה מהעיון. אחד השיקולים בכל הנוגע לבקשת עיון של צד שלישי במסמכים בתביעה שהוא אינו צד לה, לצורך שימוש באותם מסמכים בהליך ייצוגי, הוא השלב בו מצוי ההליך הייצוגי. ההליך בתיק התנהל בדלתיים פתוחות. משכך לא קיים איסור בדין להתיר את העיון בתיק. שעה שהמבקש טען כי הוא זקוק למידע בתיק לצורך ההליך הייצוגי המתנהל בינו לבין הנתבעות, די בכך לצלוח את הנטל הקל יחסית שהוטל על מבקש העיון. עם זאת, יש ממש בטענת הנתבעות כי מתן זכות עיון בכלל המסמכים בתיק עלולה לגרום לנתבעת ולבעליה פגיעה באינטרסים מסחריים, עקב חשיפת מידע עסקי רגיש. התיק מושא בקשת העיון אינו קשור כלל להליך הייצוגי, העוסק בספאם, כאשר בקשת האישור כבר התקבלה והתובענה הייצוגית כבר מתבררת. במסגרת ההליך הייצוגי יוכל המבקש לקיים הליכי גילוי ועיון רחבים ולבקש שם מסמכים ספציפיים הרלבנטיים להליך הייצוגי. האיזון הראוי הוא שיותר עיון בחלק מהמסמכים: כתב התביעה וההגנה (ללא נספחים), תצהירי הצדדים (ללא נספחים), וסיכומי התובעת. כן נקבע הסדר להשחרת מידע עסקי רגיש בפרוטוקול הדיון.