ניתן לצרף מסמכים בדבר שינוי המדיניות של המשיבה במשלוח דברי פרסומת (החלטה, מחוזי חיפה, השופט מוחמד עלי):

העובדות: "בקשה לצירוף מסמכים", שהגישה המבקשת בגדר בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בקשת האישור עוסקת בטענה למשלוח הודעות שיווקיות בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. את המסמכים שביקשה המבקשת להגיש מסרה לה המשיבה במענה לדרישה לגילוי מסמך ספציפי. המשיבה התנגדה לבקשה. 

נפסק: הבקשה התקבלה. הכלל הוא כי על בעל הדין מוטלת חובה להגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא בפעימות. רק במקרים חריגים יאפשר ביהמ"ש לסטות מסדרי הדין המחייבים ולהתיר הגשת ראיה שלא במועד שנקבע לכך בדין. לדברים משנה חשיבות בהליך בקשה לאישור תובענה כייצוגית. לאחר שהמשיבה קיבלה מהמבקשת פניה מוקדמת לפני הגשת ההליך הייצוגי, היא טענה כי פעלה במיידית לתיקון העוולה ויצרה טופס חבר מועדון עליו כל לקוח יכול לסמן כי הוא מסכים או אינו מסכים לקבל דבר פרסומות. לאור טענות אלו פנתה המבקשת וקיבלה מהמשיבה את "טופס המועדון החדש" ודוגמה להודעות שהמשיבה משגרת לאחר התיקון.

לא ברור פשר התנגדות המשיבה. דבר קיומם של המסמכים עלה לאור הנטען בתצהיר נציג המשיבה (ולכן הם לכאורה באים לתמוך בטיעון העובדתי המועלה בו) ובעקבות כך גילתה אותם המשיבה, לדרישת המבקשת. אמנם, עצם קבלת מסמך על ידי בעל דין במסגרת גילוי מסמכים אינו מוביל מניה וביה לקבלת המסמך על ידי ביהמ"ש, אך הדגש הוא על העובדה כי המבקשת ידעה על דבר קיום המסמכים רק לאור הגשת תצהיר נציג המשיבה. לא יכולה להיות מחלוקת בדבר הרלוונטיות והנחיצות של המסמכים לבירור המחלוקת. לפי טענת המשיבה עצמה מדובר במסמכים שמוכיחים כי שינתה את מדיניות משלוח הודעות הפרסומת לאחר פניית המבקשת. מדובר במסמכים שהמשיבה נאחזת בהם כחלק מטענותיה לדחיית הבקשה, כך שקשה לראות כיצד ייפגעו זכויות המשיבה מקבלת המסמכים בשלב זה. בנסיבות אלו קשה גם להצביע על הכבדה, בהינתן שעוד לא התבררה בקשת האישור ואף טרם התקיים קדם משפט.