ביהמ"ש סילק בקשת רשות ערעור שהוגשה לאחר השעה 17:00, הנחשבת למחרת היום (החלטה, מחוזי י-ם, השופטת תמר בר-אשר):

העובדות: בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום י-ם, שעסק בבקשות רשות ערעור על החלטות ההוצאה לפועל. שישים הימים במהלכם ניתן היה להגיש בקשת רשות ערעור, על פס"ד שהומצא ביום 20.3.2024, הסתיימו ביום 27.5.2024. ביהמ"ש שאל את המבקשים מדוע בקשת רשות הערעור לא תימחק, מחמת איחור בן יום בהגשתה, שכן הגשה באמצעות 'נט המשפט' לאחר השעה 17:00 נחשבת להגשה למחרת היום (לפי תקנה 161(1)(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). 

נפסק: יש לדחות את בקשת רשות הערעור מחמת איחור בהגשתה ובהיעדר בקשת ארכה להגשתה. מאז כניסת התקנות החדשות לתוקף הוכפל פרק הזמן להגשת בקשת רשות ערעור. בחלק ניכר ממהלך השנה, פרק זמן זה אף ארוך יותר, בשל כך שבמהלכו נופלות תקופות פגרות. כיום, בעוד פס"ד והחלטות מומצאות אל בעלי-דין ובאי-כוחם לרוב באמצעות 'נט המשפט', הם צופים בהם בדרך זו סמוך ממש לנתינתם. נתוני הצפייה מתועדים ובדרך כלל יש לראות במועד הצפייה את המועד המחייב. ב"כ המבקשים צפה בפסק-דינו של ביהמ"ש קמא ב-20.3.2024 ומועד זה הוא מועד המצאת פסה"ד אליו. מאחר שהגשת בקשת רשות הערעור הייתה ב-28.5.2024, שכן הגשה ב'נט המשפט' ב-27.5.2024 לאחר השעה 17:00 נחשבת להגשה למחרת היום, בלי שהתבקשה ארכה להגשתה, הרי שהבקשה הוגשה באיחור. איחור בן יום אחד בהגשת ערעור ייחשב לאיחור שיצדיק את סילוק הערעור מטעם זה. מי שבוחר למצות את מלוא התקופה ולהגיש את הליך הערעור בדקה האחרונה ממש, מסתכן כי יחמיץ את השעה באופן שיביא לסילוק ההליך, רק מחמת איחור זה.