אין זה סביר שהתובע יסמוך על הנתבעת כדי לבצע רכישה מקוונת, אך יחשוש ללחוץ על כפתור הסרה רשמי מטעמה (פסק-דין, שלום בת-ים, הרשם אדי לכנר, 4.6.2024):

העובדות: התובע טען כי הנתבעת, חברה העוסקת במכירות מקוונות, שלחה לו 28 הודעות פרסומיות בדוא"ל, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי הנתבעת שלחה את ההודעות ללא הסכמתו ולמרות בקשותיו להסרה. הנתבעת טענה כי התובע מנצל את הוראות החוק כדי לזכות בכספים שלא כדין, תוך יצירת עילות תביעה מלאכותיות. הנתבעת טענה כי התובע נרשם ביודעין ומרצון לקבלת עדכונים פרסומיים וכי היא מקפידה על הוראות החוק ומאפשרת ללקוחותיה דרך קלה ונוחה להסרה באמצעות לחיצה על קישור ״הסר״ בגוף ההודעות.

נפסק: דין התביעה להידחות. מהראיות שהוצגו ובפרט העובדה שהתובע רכש באתר הנתבעת, עולה כי התובע נרשם מרצונו החופשי לקבל דיוור פרסומי מהנתבעת. התובע הזין את פרטיו האישיים ואת אמצעי התשלום שלו באתר ובכך הביע את הסכמתו לקבל עדכונים ומבצעים לפי מדיניות האתר. על המפרסם לאפשר לנמען לשלוח הודעת סירוב בכתב או בדרך בה נשלח דבר הפרסומת, כלומר במענה להודעת הדוא"ל. הנתבעת כללה בכל ההודעות קישור להסרה. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם דרישות החוק. עם זאת, מדובר בתובע שנרשם מרצונו לקבל עדכונים מהנתבעת, ואף ערך עסקאות דרכה, כך שאין לו סיבה של ממש לחשוש מלחיצה על קישור בדוא"ל מטעמה. העובדה שהתובע הרשה לעצמו לרכוש מוצרים מהנתבעת תוך שהוא מזין את פרטיו האישיים ואמצעי התשלום שלו באתר, שוללת את טענתו כי קישור ההסרה בהודעות מהווה סיכון אבטחתי עבורו. אין זה סביר שהתובע יסמוך על הנתבעת לעניין ביצוע רכישה מקוונת מלאה, אך יחשוש ללחוץ על כפתור הסרה רשמי מטעמה. 

התנהגות התובע אינה מעידה על רצון אותנטי להפסיק לקבל דברי פרסומת, אלא על מהלך מכוון ליצירת עילת תביעה מלאכותית. התנהלות התובע, שהתעקש לשלוח בקשות הסרה במענה להודעות במשך חודשים ארוכים, למרות שכל הזמן עמד לרשותו קישור הסרה פשוט וזמין בגוף ההודעות עצמן, ולאחר מכן לחץ על הקישור בסופו של דבר, מעידה בבירור על חוסר עקביות וחוסר תום לב. על ביהמ"ש להיזהר שלא לאפשר שימוש לרעה בחוק הספאם כ"קרדום לחפור בו" על ידי תובעים המבקשים לזכות ברווח קל. התנהלות התובע חוצה בבירור את גבול תום הלב כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון.