אין לקבל תביעת ספאם שהוגשה בשיהוי של קרוב לשבע שנים (פסק-דין, תביעות קטנות כפ"ס, השופטת חגית בולמש, 20.5.2024):
העובדות: התובעת הגישה, בשנת 2021, תביעה קטנה נגד הנתבעים, בטענה כי שלחו לה 112 הודעות פרסומת בדוא"ל, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. ההודעות נשלחו בשנת 2014, עד להפסקת המשלוח בשלהי אותה שנה. התובעת טענה כי נסיבות אישיות מנעו ממנה להגיש את התביעה לאורך השנים. התביעה הוגשה בשיהוי ניכר, כך שמרבית ההודעות נשלחו לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, ו-112 ההודעות נשוא התביעה נשלחו כמעט 7 שנים לפני הגשת התביעה. הנתבעת טענה שאין בידה כיום תיעוד וכי נגרם לה נזק ראייתי שלא ניתן לתיקון, לאחר שהפסיקה את פעילותה בשנת 2016 ומשנת 2015 היא לא שולחת הודעות פרסומת.
נפסק: כיום, בחלוף שנים כה רבות, עד כדי התיישנות ההודעות משנת 2013, וכן התיישנות בנוגע למועד תחילת ההודעות מחדש כשנה לאחר מכן, ב-2014, ולאחר שקיים ניתוק עובדתי של שנה ממשלוח ההודעות ב-2013 ועד למשלוח ההודעות ב-2014, יש לראות בפער של השנה כמנתק את הקשר הסיבתי בין הודעת הסירוב ששלחה התובעת ב-2013, לבין משלוח ההודעות ב-2014, כשנה לאחר מכן, מבלי שהתובעת שלחה בקשת סירוב חדשה. התובעת לא הציגה כל סיבה מדוע לא שלחה הודעת סירוב חדשה, אלא לצבור הודעות כה רבות המפריעות לה לשיטתה ומטרידות אותה. במשך שנים לא יידעה התובעת את הנתבעת בנוגע למשלוח הודעות אלה או ביקשה להפסיק את המשלוח.
ככלל, מעת שהרימה התובעת את הנטל להראות כי נשלחו אליה דברי פרסומת, וכך עשתה, הנטל להבאת הראיות לתמיכה בטענה כי התובעת ביקשה לקבל את דברי הפרסומת מועבר אל כתפי הנתבעת. כך היה נכון לו היתה התביעה מוגשת ללא השיהוי. באופן דומה, ככל והיה רצף בין משלוח ההודעות לאורך השנים, יכול והחלל הראייתי היה מתמלא. אולם לא כך הדבר. כיום, בחלוף הזמן, לא ידוע מדוע החלו מחדש להישלח הודעות כשנה לאחר הודעת הסירוב, האם התובעת היא שפנתה בבקשה להתחבר מחדש, ומדוע לא ביקשה להקטין את נזקה ולנתקה, שעה שמדובר בפעולה פשוטה הידועה לה מהעבר. יש קושי ראייתי רב בנוגע להתנהלות התובעת בזמן אמת שלא ניתן להשלמה כיום, בשים לב לשיהוי והפסקת פעילות הנתבעת.
השיהוי הרב של התובעת בהגשת תביעתה, יחד עם העדר הסבר מספק מדוע לא פעלה לביצוע פעולה של בקשה לניתוק לאחר שההודעות חודשו, ומשעה שהסברי התובעת בנוגע להגשת התביעה לאחר כשבע שנים ממשלוח ההודעות, ולאחר הצטברותן של מעל 100 הודעות, אינם יכולים להוות הצדקה לעיכוב של כ-7 שנים בהגשת התביעה, ואינם מאפשרים לקבל את התביעה. התובעת, בשיהוי שיצרה, ובהעדר הסבר מספק, גרמה לנתבעת נזק ראייתי בלתי הפיך ויש לקבל את טענת הנתבעת, הנתמכת במכתב רו"ח, לפיה סגרה את פעילותה ואין לה תיעוד לתקופה האמורה. התביעה נדחתה.