ייצוגית נגישות נוספת נדחתה בהעדר פניה מוקדמת לבית העסק (פסק-דין, שלום טבריה, השופטת אפרת הלר):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית. בבקשת האישור המבקש טען כי המשיבה הפרה את תקנות 34 ו-91 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), התשע"ג-2013, בכך שלא פרסמה באתר שלה את התאמות הנגישות בעסקה, וכן לא מינתה רכז נגישות. המשיבה עתרה לדחיית הבקשה על הסף, בהעדר פנייה מוקדמת של המבקש אליה.

נפסק: עניין בקשת האישור בהפרה נטענת של תקנה 34 לתקנות השוויון, שלפי הנטען התבטאה באי-פרסום באתר של הסדרי הנגישות בעסק של המשיבה. כן נטען כי המשיבה נמנעה מפרסום פרטיו של רכז נגישות, בניגוד לתקנה 91 לתקנות השוויון. בחודש ינואר 2024 ניתן פסה"ד בעניין אביב בית השקעות [ת"צ 52621-07-23], בו נערך ניתוח מפורט בנושא בקשות אישור נגד בתי עסק קטנים בשל אי-פרסום הצהרות נגישות או הסדרי נגישות כאלה ואחרים, מבלי שנעשית לבית העסק פנייה מוקדמת. נקבע שם כי הגשת תביעות מסוג זה נעשית ללא פנייה מוקדמת לבית העסק, באופן מכוון, שאפשר והייתה מייתרת את ההליך וחוסכת את ההוצאות, וזאת מטעמים ברורים של המבקש ובא-כוחו. היה על המבקש לבצע פניה מוקדמת ומשלא עשה כן דין הבקשה להידחות בעילה זו. בנושא רכז הנגישות, וכשמדובר בעסקים קטנים שאינם מחויבים במינוי רכז נגישות, ובהעדר הוכחה כי הם מעסיקים מעל 25 עובדים, דין הבקשה להידחות גם בעילה זו. הנטל להוכיח שהמשיבה חייבת במינוי רכז נגישות רובץ לפתח המבקש, שעליו לבדוק באופן פוזיטיבי שהמשיבה הפרה את החובה לפרסם פרטים של רכז הנגישות ולתמוך טענתו בראיות בבקשת האישור. אין הוא יכול להסתפק בטענה כללית וסתמית שהמשיבה לא פרסמה את שם רכז הנגישות. אחת הדרכים לברר אם משיבה מעסיקה 25 עובדים או יותר היא לבצע פנייה מוקדמת אל המשיבה. בקשת האישור והתביעה נדחו. המבקש יישא בהוצאות בסך 3,000 ש"ח.