היתר לצרף ראיה בתביעת "ספאם" לאחר תום ההליכים המקדמיים (החלטה, שלום ראשל"צ, הרשם מרדכי וחדי, 17.3.2024):

העובדות: בקשה לצירוף ראיה לאחר תום שלב ההליכים המקדמיים בתיק. בין הצדדים מתבררת תביעת "ספאם" בסדר דין מהיר, לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת ביקשה לצרף את הסכם ההתקשרות שלטענתה נכרת בין הצדדים ושממנו ניתן ללמוד כי התובעת נתנה את הסכמתה לקבלת דברי פרסומת, בצירוף הודעת הדוא"ל ששלחה הנתבעת אל התובעת ושאליה צורף ההסכם. התובעת התנגדה לבקשה משום שטענתה בעניין זה, לפיה לא מסרה לנתבעת את הסכמתה לקבל דברי פרסומת, עלתה במפורש בכתב התביעה במספר הזדמנויות שונות.

נפסק: יש להיעתר לבקשה. בתביעה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת, מקום בו התובע טוען כי לא נתן את הסכמתו לקבל דברי פרסומת, עובר נטל הבאת הראיה אל הנתבעת. בניגוד לטענות הנתבעת, כתב התביעה אכן מגלה כי התובעת הכחישה במפורש כי נתנה את הסכמתה מלכתחילה לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת. אף על פי כן, ולמרות שמדובר בהליך בסדר דין מהיר, לא טרחה הנתבעת לצרף לכתב ההגנה אסמכתא להסכמת התובעת. גם במסגרת שלושת הדיונים המקדמיים שערכו הצדדים לא השכילה הנתבעת להציג את הראיה מושא בקשתה. עם זאת, מקובלת טענת הנתבעת כי מדובר בראיה מהותית הדרושה לבירור התביעה וכי יש להעדיף את בירור האמת על פני הדבקות בפרוצדורה. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שאין בצירוף ההסכם והודעת הדוא"ל כדי תיקון של כתב ההגנה או שהדבר מחייב את תיקון כתב התביעה. יש לחייב את המבקשת בהוצאות בסך 2,800 ש"ח שישקפו את מחדליה והתנהלותה בהליך עד כה.