הנתבע המשיך לשלוח דברי פרסומת על-אף שהתחייב בתיק אחר לחדול מכך (פסק-דין, שלום בת-ים, הרשם אדי לכנר):

העובדות: תביעה לפיצוי בשל טענה להפרת 'חוק הספאם' (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. התובעים הם עו"ד במקצועם. הנתבע הוא בעל עסק המספק ציוד מחשוב ושירותי מחשוב ענן, בין היתר למשרדי עו"ד. התובעים טענו, בין היתר, כי הנתבע שלח להם הודעות דוא"ל פרסומיות, ללא הסכמתם ומבלי להסביר כיצד קיבל את פרטיהם. הנתבע טען, בין היתר, כי הודעותיו אינן "דבר פרסומת" וכי התובעים נתנו את הסכמתם למשלוח ההודעות.

נפסק: לתובעים נשלחו 13 הודעות דוא"ל שמקורם בנתבע. הנתבע מציע למכירה מוצרי אלקטרוניקה. מדובר במסרים מסחריים שנועדו לקדם את עסקיו ולכן מדובר ב"דבר פרסומת". הנתבע לא הציג אסמכתא לגרסתו כי התובעים הסכימו לקבל את דברי הפרסומת, כאשר הנטל להוכיח את ההסכמה מוטל על המפרסם. הנתבע הפר את הוראות חוק התקשורת. הנתבע המשיך לשלוח דבר פרסומת נוסף על אף שהתחייב בתיק אחר שהתקיים בעניינו לחדול ממשלוח דברי פרסומת. בנוסף, חרף מכתב ההתראה, הנתבע שלח דבר פרסומת נוסף. יחד עם זאת, מדובר במספר מצומצם של דברי פרסומת. הנתבע ישלם לתובעים 800 ש"ח עבור כל הודעה וסה"כ 10,400 ש"ח. אין מקום לפסוק כפל פיצויים לפי חוק הגנת הפרטיות וניתן להסתפק בפסיקת פיצויים לפי חוק התקשורת. הנתבע יישא גם בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.