אין לנהל תביעה ייצוגית על משלוח "תעמולה" לרואי חשבון, שהוגשה בשל מאבקים אישיים ושיקול זר (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת נועה גרוסמן):

העובדות: בקשה לאישור תובענה כייצוגית על הפרת 'חוק הספאם' (סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב - 1982). בעלי הדין הם רו"ח וחברי לשכת רואי החשבון. המשיב הוא חבר הוועד המרכזי בלשכה וכיהן כנשיא הלשכה. בין הצדדים, לרבות שותפו של המבקש, התקיימה יריבות בנושא הלשכה שכללה הליכים משפטיים רבים. המבקש טען, בין היתר, כי המשיב שלח 52 הודעות דוא"ל ומסרון, בניגוד לסעיף 30א לחוק, ללמעלה מ-13,000 חברי הלשכה, ללא הסכמתם. המבקש טען כי ההודעות נועדות להפיץ את עמדותיו, דעותיו ורעיונותיו של המשיב, כמו גם לשם קידומו האישי, פרסומו ופרסום משרדו, וכי רבות מההודעות לא כללו אפשרות הסרה.

המשיב טען, בין היתר, כי מכוח תפקידו ופעילותו הציבורית הוא פונה לחברי הלשכה כאשר הדבר נדרש, בקשר עם המתרחש בוועד המרכזי של הלשכה ובעדכונים מקצועיים. המשיב טען כי הדבר דומה לתקשורת בין דירקטור (חבר ועד בלשכה) לבעלי מניות (חברי הלשכה). המשיב טען כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב, בחוסר תום לב, במטרה לייצר מנופי לחץ פסולים עליו וכמעשה נקמני בשל ההליכים המשפטיים. המשיב טען כי שלח את ההודעות לחברי לשכה מרשימת התפוצה שלו, כאשר חברי לשכה רבים ביקשו לקבל ממנו עדכונים לאורך השנים. המשיב טען כי ההודעות אינן "דבר פרסומת".

נפסק: בקשת האישור אינה עוסקת באופן קבלת רשימת התפוצה אליה נשלחו ההודעות, אלא בטענות להפרת חוק התקשורת. אין טעם לעורר את סוגיית מקור רשימת התפוצה בה השתמש המשיב והאם זו התקבלה אצלו בניגוד להוראת דין כלשהי, שכן הדבר אינו רלוונטי לסוגיה שבמחלוקת. ליבת המחלוקת היא בשאלה האם תוכן ההודעות עולה כדי "דבר פרסומת" שמשלוחו ללא הסכמת הנמענים היא אסורה. 

לא ניתן לשלול את הטענה כי ההודעות הן "דבר פרסומת" מסוג "תעמולה". במסגרת הודעות המשיב אכן מצורפים עדכונים בנושאים שונים, לרבות מקצועיים. עם זאת, לאותם עדכונים מקצועיים נלווית לרוב משנתו ועמדתו של המשיב באותו עניין מקצועי או בנושאים נלווים. אמנם הודעות אלה כוללות גם מידע רלוונטי ואף חשוב לעבודתם ועיסוקם של חברי לשכת רואי החשבון, אך עולה השאלה האם אלה הודעות שנועדו למסור מידע קורקטי או אינפורמטיבי בלבד, או הודעות שבחלקן הארי מבקשות לקדם או להעלות עמדה או סוגיה בה תומך המשיב? הגם שאפשר שעמדות ורעיונות המשיב המובאים באותן הודעות מיטיבים עם ציבור רואי החשבון, הרי שגם אפשר שעומד מאחוריהן מסר אישי המהווה "תעמולה".  

קיימות הודעות בהן קורא המשיב לציבור רוה"ח להגיע לאספה כללית ולהצביע בעניין שהוא מציף בהודעות, תוך הצגת עמדה שאינה מתיישבת עם גישת הלשכה. אותו רעיון או מסר שבהודעה, כולל גם תוכן שהוא לכאורה לתועלת ציבור רוה"ח. הודעות מעין אלה מעלות תהיה אודות מטרתן. ייתכן שמשפטית, בתנאים מסויימים, הן עשויות להיחשב לדבר פרסומת מסוג תעמולה. המשיב משתמש לעיתים בכותרות דרמטיות שנועדו למשוך את העין. בהודעות אלה ניתן למצוא נושא מקצועי או עניין שהמשיב מעוניין להדגיש בפני נמעניו, אך בד בבד לקידום האג'נדות המקצועיות ניתן לראות בהן גם קידום אישי של האדם שמאחוריהן, המשיב. אשר לטענה כי הודעות המשיב עונות גם לחלופה נוספת בחוק, ייתכן שתוכן ההודעות יכול ללמד בעקיפין גם על רצון לקדם את משרדו ועבודתו, אך זו אינה המטרה העיקרית. גם אם קיימת קריאה של המשיב בענייני ייצוג, הרי היא אגבית ועולה רק בשולי התכנים. הצגת הישגיו ופעולות שהמשיב ביצע ומבצע עבור ציבור רוה"ח או לצורך תחום ראיית החשבון, הם העיקר, מה גם שקהל הנמענים הם רו"ח בעצמם.

המשיב עונה להגדרת "מפרסם", שכן שמו ופרטי ההתקשרות עמו מופיעים בהודעות. קיים קושי לראות באישורים ובמכתבי התמיכה שהציג המשיב כהסכמה של אותם נמענים ספציפיים לשליחת ההודעות לצורך מילוי התנאי הנדרש בחוק. המשיב נתן אפשרות להסרה מרשימת התפוצה שלו, אך רק בחלק מהודעותיו. אשר לנזק, די שהתובע הייצוגי יוכיח שנשלח דבר פרסומת תוך הפרת חוק התקשורת, כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי נגרם לו וליתר חברי הקבוצה נזק שיש לפצות עליו. טענות המבקש להפרת סעיף 30א לחוק התקשורת ביחסים הפרטניים שבינו לבין המשיב, על פני הדברים ראויות להישמע. עם זאת, יתר התנאים הנדרשים לאישור התובענה כייצוגית אינם מתקיימים, ודינה להידחות.

אין בנמצא ראיה חותכת ממנה ניתן ללמוד כי ההודעות נשלחו לכלל חברי הלשכה כפי שטען המבקש. בין אם ההודעות נשלחו לכלל ציבור רוה"ח או לחלקו, ברור שקיימת קבוצת רו"ח לא מעטה התומכת במשיב ומבקשת להמשיך ולקבל ממנו הודעות. ברור שקיימת קבוצת נמענים (להבדיל מקבוצת נפגעים) של רו"ח הנמנית על רשימת התפוצה של המשיב, אשר בדומה למבקש קיבלה את הודעות המשיב מבלי שהוצגה הסכמתה מראש לכך. אמנם ההודעות נשלחו לרשימת התפוצה של המשיב, איך אין בכך כדי לומר בהכרח, שהחברים רואים בהודעות המשיב מטרד כטענת המבקש. המשיב הציג מפגן תמיכה של ממש של רו"ח התומכים בהמשך צריכת הודעותיו. מצופה היה כי המבקש, עליו מוטל הנטל הראשוני, יציג ולו תשתית מינימלית של רו"ח נוספים שסולדים מהודעות המשיב. כאשר ניצבות מול עדותו היחידה של המבקש עשרות הודעות תמיכה המאשרות המשך קבלת הודעות המשיב, קיים קושי לאפיין ולקבוע שקיימת קבוצת נפגעים קונקרטית. הדבר מערער את יסודותיה של התביעה כייצוגית. נראה שכדי לאתר ולאפיין קבוצה או תתי קבוצות, ככל שקיימות, יש מקום לפעולות איתור וניטור חריגות ביחס לפורמט התביעה הייצוגית. לא הורם הנטל הנדרש להראות כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה ואין בנמצא אפשרות סבירה שהן תוכרענה לטובת הקבוצה.

לא מתקיימים גם תנאים נוספים. קיים יסוד סביר שבקשת האישור הוגשה במסגרת המאבקים האישיים והפוליטיים שבין שותפו של המבקש לבין המשיב ולא בהכרח כדי להיטיב עם חברי הקבוצה הנטענת, ציבור רוה"ח. עולה חשש סביר ואמיתי כי בקשת האישור הוגשה מטעמים פרסונאליים ושיקול זר. בקשת האישור הוגשה שנים לאחר שליחת מירבית ההודעות על ידי המבקש, שעה שעיתוי הגשת בקשת האישור הוא חודשים ספורים לאחר הגשת קובלנה פלילית על-ידי המשיב נגד שותפו של המבקש. בקשת האישור מבקשת לחייב אדם פרטי בסכום נכבד של 14.2 מיליון ש"ח, כאשר תביעות ספאם מוגשות לרוב נגד גופים מסחריים, לרוב תאגידים. כשמדובר בבקשה לאישור ייצוגית בסכום גבוה המוגשת נגד אדם בשר ודם, על בתי המשפט להיזהר שבעתיים ולשקול את מכלול הנסיבות, לרבות כי ייתכן מצב שבו בקשת האישור מוגשת כאמצעי להפעלת לחץ, חשש הקיים במקרה זה. "תביעת ספאם" נועדה במקור לשמש כלי נגד עוסקים וגופים גדולים המבקשים להתעשר על חשבון ציבור יחידים רחב. לאו דווקא נגד יחידים. תכלית זו גם משיקה במידה מסוימת לזו הטמונה במוסד התובענה הייצוגית.

אין זה ראוי ונכון לנהל את ההליך במסגרת של הליך ייצוגי. סביר שהכרעה במחלוקת בדרך זו אינה לטובת הקבוצה הנטענת. דין הבקשה להידחות. המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 50,000 ש"ח.