פנייה שכוללת את דבר הפרסומת בתוכה אינה נחשבת פנייה חד פעמית לצרכי חוק הספאם (פסק-דין, שלום בת-ים, הרשם אדי לכנר):

העובדות: תביעת ספאם בטענה להפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת היא עמותה הפועלת לסייע לנזקקים ופליטים. הנתבעים 2-3 הם חברי ועד בעמותה. התובעים טענו כי הנתבעים שלחו להם מסרונים הכוללים בקשת תרומה, ללא הסכמתם, ומבלי שמסרו לנתבעים את פרטיהם. הנתבעים טענו להיעדר יריבות מול הנתבעים 2-3 וכי המסרונים אינם "דבר פרסומת".

נפסק: דין התביעה להתקבל בחלקה. לתובעים נשלחו 15 מסרונים, ללא הסכמתם. הנתבעת היא ששלחה את המסרונים. תוכן המסרונים עונה להגדרת "דבר פרסומת" בחוק. תוכן המסרונים כולל בקשה לקבלת תרומה. תרומה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון צורות. אין הכרח לבקשה כספית ותרומה יכולה לכלול גם סיוע במזון ובצרכים בסיסיים. אין מדובר בפנייה חד פעמית לשם קבלת תרומה, שהיא הצעה להסכים לקבל את דברי הפרסומת. פנייה שכוללת את דבר הפרסומת בתוכה אינה נחשבת פנייה חד פעמית לשם קבלת תרומה המהווה הצעה להסכים לקבל את דברי הפרסומת. טענת הנתבעים כי התובעים נמנעו מלבצע פעולה פשוטה של הסרה אינה מקובלת. הנתבעים אפשרו הסרה באמצעות משלוח הודעה הכוללת את הספרה "1" למספר מסוים. אפשרות זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. הנתבעים 2-3, מתוקף היותם חברי ועד בעמותה, הם מנהלי העמותה (סעיף 25 לחוק העמותות) ולכן נושאים באחריות לפעולות הנתבעת לפי חוק התקשורת. החוק נועד לעודד תביעות נגד מי שמפר אותו, גם אם אולם ביהמ"ש אינו זר לבעל הדין שתובע מכוח החוק. הנתבעים ישלמו לתובעים פיצוי בסך 6,000 ש"ח וכן יישאו בהוצאות בסך 3,500 ש"ח.