מרבית ההודעות ששלחה העירייה הן הודעות מסחריות ולא הודעות שירות (פסק-דין, תביעות קטנות עפולה, הרשמת מאיה בלאו):

העובדות: התובעת, תושבת ירושלים, היא בעלת דירה בעיר עפולה. לטענתה, הנתבעת, עיריית עפולה, הוסיפה את מספר הטלפון שלה לרשימת תפוצה, לאחר שהתובעת יצרה קשר עם מוקד העירייה, וזאת מבלי לבקש את רשותה ומבלי להודיע לה על כך. התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 10 מסרונים פרסומיים על אירועי תרבות, שכללו אפשרות הסרה בקישור, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, ותוך פגיעה בפרטיותה. הנתבעת דחתה את טענות התובעת וטענה, בין היתר, כי מדובר בהודעות אינפורמטיביות על שירותי העירייה.

נפסק: דין התביעה להתקבל. מרבית ההודעות שוגרו מטעם אגפים שונים בעירייה, כך שהנתבעת היא האחראית לשליחתן. אשר לשתי הודעות שנשלחו בעניין חוגים, לא הוכח כי הנתבעת היא משגרת ההודעות. הודעות ששלחה הנתבעת שנשאו אופי שירותי בלבד, כגון בענין בדיקות קורונה וטקסי יום הזיכרון, לא נכללו בין עשר ההודעות המפורטות בתביעה. בניכוי שתי הודעות אלה, מתמקדת המחלוקת בשמונה הודעות. הנתבעת הסכימה כי אחת ההודעות היא "דבר פרסומת". יש לקבל את טענת התובעת כי שש מתוך שבע ההודעות הנותרות הן פרסומיות. בהודעות נכללו פרסומים בנוגע לאירועים שמארגנת הנתבעת. הנתבעת לא תמכה את טענותיה כי מדובר באירועים חינמיים, ומכל מקום, גם אם הכניסה לאותם אירועים אינה כרוכה בתשלום, הרי שככל שקיימת בהם אפשרות לרכוש מוצרים בתשלום – המסרים ממלאים אחר הגדרת חוק התקשורת. יש לקבל את טענת הנתבעת כי ההודעה בנוגע לערב הוקרה לחיילי צה"ל היא הודעה על אירוע חינמי שאינו כרוך בעידוד להוצאת כספים. הנתבעת שלחה לתובעת 7 הודעות בעלות אופי מסחרי. יש לקבל את טענת התובעת כי לא ניתנה הסכמתה לצורך משלוח ההודעות וכי ההודעות לא כללו מנגנון הסרה כנדרש בחוק. הנתבעת תפצה את התובעת ב-3,000 ש"ח וכן בהוצאות בסך 300 ש"ח.