לתובע לא נגרם נזק ממשלוח ההודעות אליו והוא דווקא היה מעוניין בכך (פסק-דין, שלום בת-ים, השופט אודי הקר):
העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענה למשלוח הודעות פרסומת בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיבה 1 היא חברה המפעילה מועדון לנשים המנהלות עסקים ומבוסס על מודל הפעלה של מתחם עבודה משותף. המשיבות הנוספות הן בעלות תפקידים במשיבה. המבקש טען כי המשיבות שלחו אליו הודעות דוא"ל פרסומיות ללא הסכמתו, גם לאחר שהביע סירוב מפורש ומבלי שהודעות כללו את המילה "פרסומת" או אפשרות הסרה כדין. המשיבות טענו כי אינן יודעות כיצד נשלחו למבקש ההודעות וכי הוא כלל אינו קהל היעד של המשיבה. המשיבה טענה כי היא נעזרת בחברת WIX לניהול מערך הדיוור.
נפסק: המבקש הציג תשתית עובדתית מספקת לכך שהמשיבה הפרה את הוראות החוק. ההודעות שנשלחו למבקש הן "דבר פרסומת" לצורך החוק. ההודעות נועדו גם כדי לקדם את המשיבה ואף חשפו את לקוחותיה הקיימים והפוטנציאלים לקיומה ופעילותה. הטענה שההודעות נשלחו בידי חברת דיוור אינה מעלה או מורידה, שכן המשיבה, כמי "ששמה או מענה מופיע בדבר הפרסומת כמען להתקשרות", היא "מפרסם", והחוק חל גם על משלוח הודעה באמצעות אחר. המשיבות אף לא זימנו לעדות נציג של חברת הדיוור. המשיבה לא רשמה בכותרת ההודעות כי הן פרסומיות, בניגוד לחוק. המבקש הוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת כי קיים סיכוי של ממש שיצליח להוכיח שדברי הפרסומת נשלחו אליו בניגוד להוראות החוק וללא שנתן אישור או הסכמה מפורשת לכך. המשיבה הצליחה להציג מספר תהיות ותמיהות בנוגע לדרך הילוכו של המבקש.
על המבקש להראות שנגרם לו נזק באופן אישי, בין אם נזק ממוני ובין אם בלתי ממוני. המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו בעניין זה ולו ברמה הלכאורית הנדרשת בשלב זה של ההליך. בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, בו המבקש מעיד על עצמו כי הוא פועל מול גופים רבים על מנת לנסות ולאכוף את הוראות חוק התקשורת; ואף מעניק שירות לגופים שונים כיצד לעמוד בהוראות החוק; השולח הודעות רבות מכתובות שונות, ואשר התנהלותו מעלה תהיות, לרבות לעניין רצונו להיות מוסר מרשימת התפוצה, דומה כי אין המדובר בתובע שנגרם לו נזק ממשלוח ההודעות אליו, וכי הוא דווקא היה מעוניין בכך. לתובע לא נגרם נזק בלתי ממוני ממשלוח ההודעות.
אין לדחות תובענות ייצוגיות של "תובעים סדרתיים" ואין פסול בכך. המחוקק בחר לעודד אכיפה אזרחית של חוקים מסוימים בדרך של עידוד הגשת תובענות ייצוגיות. מטרה זו מושגת גם באמצעות "תובעים סדרתיים", אולם נסיבות מקרה זה שונות. הן לאור מאפייניה הייחודיים של המשיבה ולקוחותיה והן לאור התנהלות המבקש, שדומה כי הוא פועל באופן אקטיבי ויזום בתחום ואשר מעוניין בכך שישלחו אליו הודעות בניגוד לחוק התקשורת. משלא נגרם למבקש נזק באופן אישי, ממילא לא ניתן לאשר התובענה להתברר כייצוגית. לא ניתן לקבוע כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. הבקשה נדחתה. המבקש יישא בהוצאות בסך 500 ש"ח ושכ"ט בסך 5,000 ש"ח.