חוק התקשורת מתייחס לכל כתובת דוא"ל כנמען נפרד ואין לנתבעת דרך לשייך את כל הכתובות לתובע (פסק-דין, תביעות קטנות בת-ים, הרשם אדי לכנר):

העובדות: תביעה בטענה להפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי הנתבעת שלחה לו בקשת תרומה בדוא"ל ולאחר מכן שלחה 5 הודעות נוספות, לאחר ששלח הודעת סירוב בדרך שבה שוגרה הבקשה לתרומה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התביעה היא על 5 הודעות שנשלחו לשלוש כתובות של התובע, וכי היא רשאית לשלוח הודעה ראשונה לבקשת תרומה.

נפסק: התביעה התקבלה בחלקה. התביעה עוסקת בחמש הודעות, בקשות תרומה, שנשלחו לשלוש כתובות שונות. לפי סעיף 30א(ב1) לחוק ניתן לשגר דבר פרסומת בדוא"ל, לשם קבלת תרומה, ובלבד שהנמען לא הודיע על סירוב לקבל את דבר הפרסומת. התובע שלח את הודעת הסירוב בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת ובהתאם להוראות החוק. אין לקבל את טענת הנתבעת כי הודעות ההסרה לא התקבלו במערכת. הסיבה שנוצר עומס בלתי רגיל שהקשה על הנתבעת לטפל בבקשות ההסרה אינה מקובלת. טענתה כי התובע נמנע מללחוץ על לחצן ההסרה ובחר לבצע את ההסרה בהודעה חוזרת אינה מקובלת אף היא שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק. חוק התקשורת מתייחס לכל כתובת כנמען נפרד. אין לנתבעת דרך לשייך את כל כתובות המייל לנתבע. לא סביר לצפות מהנתבעת שתכיר את כל תיבות המייל שמחזיק התובע ותבצע הסרה של כל הכתובות שברשותו על אף שבקשת ההסרה נשלחה מכתובת אחת בלבד. התובע זכאי לפיצוי כספי עבור כל אותם דברי הפרסומת הנוספים שנשלחו לאחר ההסרה, כל כתובת בנפרד. לתובע נשלחו 3 דברי פרסומת בניגוד לחוק והנתבעת תפצה אותו ב-1,700 ש"ח וכן תישא בהוצאות של 300 ש"ח.