קבלת בקשה לאישור תובענה ייצוגית על הפרת חוק הספאם (החלטה, שלום ת"א, השופטת אפרת בוסני):

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעילתה משלוח הודעות פרסומת, תוך הפרה נטענת של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המבקשים טענו כי המשיבים שלחו הודעות פרסומיות, במסרונים ובדוא"ל, ללא הסכמתם המפורשת מראש ובכתב, למרות בקשות להסרה, וללא עמידת ההודעות בדרישות החוק הצורניות. המשיבה היא חברה המארגנת כנסים וקורסים בתחום התשתיות והאנרגיה. המשיב הוא בעל השליטה בה ומנהלה. המשיבים לא הגישו תגובה עניינית לבקשה, אלא מסמך תשובה, בה טענו כי מדובר בתביעה משוללת יסוד, שהוגשה בחוסר תום לב, על-ידי תובעים סדרתיים.

נפסק: התביעה ראויה להתברר כייצוגית. המבקשים הצביעו על תשתית עובדתית לקיומה של עילה אישית לכאורה להפרת חוק התקשורת על ידי המשיבים. עיון בהודעות מעלה כי מדובר ב"דברי פרסומת" שהמשיבים שלחו למבקשים, כדי לשווק ולקדם את עסקיהם. המבקשים הצהירו שלא אישרו לשלוח אליהם את דברי הפרסומת וכי פנו למשיבים בבקשות הסרה. ההודעות אינן עומדות בדרישות הצורניות שבחוק. המשיבים לא התייחסו לטענות אלה ולא הכחישו את המשלוח; לא כפרו בכך שמדובר בדברי פרסומת; ולא העלו טענות הגנה אשר לדרישות הצורניות שמכתיב החוק. המשיבים גם לא טענו ולא הציגו כל ראיה לכך שמי מהמבקשים הסכים לקבלת הודעות פרסומת. הנוסח הכללי של ההודעות שנשלחו למבקשים, שאינן מנוסחות כממוענת לנמען מסוים; היעדר טענה מצד המשיבים ל"תקלה נקודתית"; לצד היקף ההודעות שנשלחו למבקשים ואי הכחשת המשיבים את טענותיהם שמדובר בדפוס התנהלות שיטתי - מצביע על תשתית מספקת למשלוח הודעות פרסומת על ידי המשיבים לנמענים נוספים שלא מסרו את הסכמתם. הדבר מקים יסוד להוכחת קיומה של קבוצה שהיקפיה יבוררו במסגרת הדיון, ולקיומן של שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות למבקשים ולכלל חברי הקבוצה. קיימת אפשרות סבירה שייקבע במסגרת הליך התובענה הייצוגית כי נגרם למבקשים ולחברי הקבוצה נזק שיש לפצות עליו. יש לאשר את ניהול התובעה כייצוגית.