חבר הכנסת אחמד טיבי זכה בתביעת לשון הרע נגד מפעילי דף פייסבוק עיתונאי (החלטה, שלום י-ם, השופטת דורית פיינשטיין):

העובדות: תביעת לשון הרע של חבר הכנסת טיבי, איש ציבור, שעניינה בפרסומים של הנתבעים בדף פייסבוק, בהם קראו לציבור להסיק כי התובע השתמש בתובעת 2 כצינור להעברת כספים לכיסו. הפרסום הוסר בעקבות צו מניעה שניתן על-ידי ביהמ"ש. הנתבעים טענו כי עומדות להם הגנות שונות, לרבות הגנת אמת דיברתי.

נפסק: הנתבעים הפרו את חוק איסור לשון הרע. הנתבעים טענו כי הם לא פירסמו לשון הרע אלא הותירו לצופים להבין כי זו המסקנה המתבקשת. אין לקבל טענה זו. לשון הרע יכול להאמר גם בניסוח של שאלות ולא ניתן להסתתר מאחורי ניסוח כדי להתגונן מפני טענת פרסום לשון הרע. מדובר בפרסום לצורך החוק. טענות הנתבעים להגנות לא נטענו בתום לב שעה שהנתבעים סירבו בכל תוקף להסיר את הפרסום חרף בקשת התובעים, בטרם הפנייה לערכאות. הנתבעים טענו כי לא היו אמורים לבדוק את הפרסום שעה שרק הפיצו פרסום קודם ולא יצרו את הסרטון. טענה זו דינה להידחות שעה שמדובר באתר עיתונאי, דף פייסבוק, שעניינו פרסום עיתונאי, ונתבע שהוא עיתונאי במקצועו. הנתבעים היו אמורים לבדוק את הפרסום והם לא עשו כן. יש לדחות את טענות ההגנה של הנתבעים. בשים לב לתפוצת הפרסום לכמה אלפי גולשים, מועד הפרסום במהלך בחירות לכנסת, ותוכן הפרסום, הנתבעים יפצו את התובעים בסכום של 25,000 ש"ח וכן ישאו בשכר טרחת ב"כ התובעים בסכום של 7,000 ש"ח.