בוקינג ישראל משמשת כנציגה לבוקינג העולמית לצורך קבלת כתבי בי-דין (החלטה, תביעות קטנות הרצליה, השופט יוסי ברכיה):

העובדות: תביעה קטנה שעניינה טענה להפרת חוזה להשכרת דירת נופש בלונדון, על-ידי התובע ומשפחתו. בתחילת ההליך טענה הנתבעת כי הנתבעת הנכונה היא Booking.com B.V, חברה הולנדית, שהיא מפעילה את האתר נשוא התביעה. הנתבעת טענה כי היא אינה משמשת כנציגת בוקינג העולמית, ואינה מורשית לייצגה. לאחר שניתן פס"ד בהיעדר הגנה לטובת התובעים (בהיעדר התייצבות), דחה ביהמ"ש המחוזי בקשת רשות ערעור מטעם הנתבעת [רת"ק 10589-04-22]. הנתבעת הגישה בקשת רשות ערעור נוספת לביהמ"ש העליון, שקבע כי התיק יוחזר לביהמ"ש לתביעות קטנות, שיכריע בשאלת זהות הנתבעת, או, בהנחה שהנתבעת היא בוקינג העולמית, בשאלה האם בוקינג ישראל מורשית לקבל כתבי בי-דין עבורה [רע"א 3802/22].

נפסק: דין הטענות נגד הנתבעת להתקבל, במובן זה שהיא הכתובת להמצאת כתבי בי-דין לבוקינג העולמית. אולם, הנתבעת הנכונה בתיק זה היא בוקינג העולמית. לאור העובדה כי המקרה עוסק בהזמנת דירת נופש בלונדון, אנגליה, אין ספק כי טענות התובעים באשר לאירועים מופנות כלפי חברת בוקינג העולמית ויש לבחון האם הנתבעת מורשית לקבל כתבי בי-דין עבורה. השאלה האם חברת בוקינג.קום ישראל הזמנות למלונות אונליין בע"מ (הנתבעת) היא מורשית לקבל כתבי בי-דין של חברת בוקינג העולמית, נדון במספר פסקי דין [עניין שלוש - רע"א 3690/20; עניין בן זאב - ע"ר 59443-03-19]. על-מנת שניתן יהיה לקבוע שניתן להמציא לנתבעת כתב תביעה המיועד לחברת בוקינג העולמית, יש לבחון באילו עניינים הנתבעת מייצגת את בוקינג העולמית, ולאחר מכן יש לבחון האם התביעה שהוגשה נוגעת לאותו עניין שבו הנתבעת מייצגת את בוקינג העולמית. חלה בעניין זה תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הנתבעת לא הביאה ראיות המעידות על סתירת הקשר בינה לבין בוקינג העולמית. התובעים הציגו מסמכים רבים מהם עולה כי הקשר בין הנתבעת לבוקינג העולמית לא נסתר. המצאת כתבי הטענות לנתבעת בוצעו כדין, כאשר זאת משמשת כ"נציגה" של בוקינג העולמית, שהיא הנתבעת בתיק ועליה להגיש כתב הגנה.