התנהלות התובעת מעידה על כוונתה "לצבור" דברי פרסומת (פסק-דין, תביעות קטנות פ"ת, השופטת מרים קראוס):

העובדות: התובעת טענה כי במשך כ-4 שנים הנתבעת שלחה לה קרוב ל-400 הודעות ספאם, למרות שלא נרשמה לרשימת התפוצה שלה, תוך הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת טענה כי הנתבעת המשיכה במשלוח ההודעות גם לאחר שביקשה את הסרתה. הנתבעת טענה כי נמעני הודעותיה הם רק כאלה שנרשמו לכך מרצונם, וכי כל הודעה כולל אפשרות להסרה אוטומטית באמצעות לחיצה על קישור, אך כי התובעת בחרה במכוון לשלוח הודעת מייל לתיבה שאינה נכונה. 

נפסק: התובעת פנתה מיוזמתה לנתבעת באמצעות טופס יצירת קשר. הנתבעת טענה כי בתחתית הטופס יש אפשרות לבטל הרשמה לרשימת התפוצה או להשאיר את הסימון, אך לא הוכיחה כי התובעת נרשמה אקטיבית לרשימה. התובעת הגישה את תביעתה רק לאחר שיהוי של כ-3 שנים. התנהלות התובעת מעידה על כוונתה "לצבור" דברי פרסומת. הסבר התובעת לפיו היא לא מוכנה ללחוץ "הסר" על דברי פרסומת, מחשש לחדירת ווירוסים – מקובל. עם זאת, התובעת יכלה ליצור קשר טלפוני עם הנתבעת, או באמצעות מייל זמין לפניות. בחירתה שלא לעשות כן מדברת בעד עצמה. דבר הפרסומת הראשון ששלחה הנתבעת נשלח שלא על פי הסכמת התובעת ובניגוד לחוק, אולם יתר דברי הפרסומת שנשלחו לאחר מכן, נשלחו כדין, שהרי שהתנהלות התובעת מלמדת כי יש לראות בנתבעת כמי שהסכימה לקבל דברי פרסומת מהנתבעת ואף פעלה על מנת לצבור דברי פרסומת. הנתבעת תפצה את התובעת ב-1,000 ש"ח ותישא בהוצאות בסך 300 ש"ח.