הסכמה לצילום תמונה אין בה בהכרח הסכמה לשימוש פרסומי בה (פסק-דין, תביעות קטנות חיפה, השופטת חוה קלמפרר-מרצקי):

העובדות: הנתבעת, המפעילה מכוני כושר, פרסמה את תמונת התובע מתאמן בדף הפייסבוק והאינסטגרם של אחד מסניפיה, יחד עם כיתוב פרסומי. מי שצילם את התובע היה מתאמן אחר, שהעלה את התמונה לדף האינסטגרם שלו ותייג את הנתבעת. הנתבעת פרסמה את התמונה לאחר שביקשה את רשות הצלם. התובע טען כי הנתבעת השתמשה בתמונתו לצורך הפקת רווח. הנתבעת טענה כי הצלם מסר לה כי קיבל אישור מפורש מהתובע לצילום התמונה והשימוש בה. 

נפסק: סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע כי לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו. פגיעה בפרטיות מוגדרת בסעיף 2 לחוק, לרבות סעיף 2(6) העוסק בשימוש בתמונתו של אדם לשם ריווח. הסכמה לצורך החוק יוכל שתהיה מפורשת או מכללא, ובלבד שתהיה מדעת. די שהיה בפרסום כוונת רווח, ואין נפקא מינה אם הופק הרווח בפועל, אם לאו. הצלם והנתבעת סברו כי התובע נתן את הסכמתו לפרסום. חיזוק לכך ניתן למצוא גם בתכתובת 'בזמן אמת' בין הצלם לתובע. אין לקבל את עדות התובע לפיה לא הסכים לצילום תמונה. התובע צולם בהסכמתו, בעת שביצע פעילות ספורטיבית במכון הכושר. התמונה צולמה כשהצלם עומד בקרבת התובע והתובע משתף פעולה עמו, מישיר מבט לעדשת המצלמה ומחייך. מאידך, ההסכמה לצילום התמונה אין בה בהכרח משום הסכמה לפרסומה בדף הפייסבוק של הנתבעת. הסכמת התובע לצילום על-ידי הצלם יש בה משום הסכמה מכללא לפרסום התמונה בדף האינסטגרם של הצלם, ואולם כדי שתהא בהסכמה זו משום הסכמה מכללא לפרסום התמונה בדף הפייסבוק של הנתבעת, יש להוכיח כי התובע ידע או לכל הפחות סבר כי הצלם הוא מטעם הנתבעת. משהתובע חשב 'בזמן אמת' כי מדובר בצלם מטעם הנתבעת, הרי שהסכמתו כי צלם זה יצלמו היא משום הסכמה מכללא לפרסום התמונה בדף הפייסבוק של מכון הכושר. לפיכך אין עסקינן בפגיעה בפרטיות ודין התביעה להידחות. הנתבעת גם הסתמכה בתום לב על דברי הצלם, שנתן לה רשות לפרסם את התמונה.