פיצוי של 9,000 ש"ח על הפרת הוראות חוק הספאם (פסק-דין, שלום ראשל"צ, השופטת דר להב):

העובדות: התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה הודעות דוא"ל פרסומיות, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת לא זכרה כי נתנה לנתבעת הסכמה מפורשת למשלוח ההודעות, אך טענה כי הודעות רבות נשלחו גם לאחר ששלחה הודעת סירוב, וכן כי נשלחו הודעות לאחר שנשלח לנתבעת מכתב התראה מטעם בא-כוחה. הנתבעת טענה כי נהגה בתום לב והסירה את התובעת מרשימת התפוצה, אליה נרשמה מיוזמתה, מיד כשנודע לה על רצון התובעת שלא לקבל פרסומות נוספות. 

נפסק: התובעת הזמינה מוצרים מאתר הנתבעת. התובעת עצמה גידרה את המחלוקת לתקופה שממשלוח הודעת הסירוב ואילך. די בכך שהתובעת לא הכחישה כי יזמה כניסה לאתר לצורך רכישת מוצר, ולא שללה את האפשרות כי נרשמה לרשימת הדיוור, כשמנגד הנתבעת הציגה מסמך בכתב המעיד לכאורה על הצטרפות התובעת כאמור. אין לזקוף לחובת התובעת את העובדה שהודעת הסירוב נשלחה לכתובת מייל "שגויה" כביכול. ככל שנכונה טענת הנתבעת כי הודעת הסירוב לא התקבלה אצלה, הרי שהדבר נובע ממחדל של הנתבעת עצמה, שלא דאגה כי כתובת הדוא"ל המופיעה בהודעות תהיה הנכונה. מכתב התראה נשלח על ידי בא כוחה של התובעת לכתובת שהייתה בעבר שייכת לנתבעת, אולם לא הוכח כי מכתב זה הגיע ליעדו. יש לזקוף לחובת הנתבעת את העובדה שבהודעות הפרסומת מטעמה לא נכללה כתובתה, בניגוד להוראות החוק. רק 11 מתוך 36 ההודעות כללו בכותרתן את המילה "פרסומת". טענת הנתבעת כי חלק מההודעות העידו על עצמן כי הן פרסומת, משום שכללו מילים כגון "מבצע" ו"הנחות", אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק. יש להביא בחשבון הפרה זו במסגרת פסיקת הפיצוי. הנתבעת תפצה את התובעת ב-9,000 ש"ח וכן בהוצאות בסך 2,000 ש"ח.