אישור הסתלקות מתוגמלת מבקשה לייצוגית לפי חוק הספאם (פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת לימור ביבי):

העובדות: בקשת הסתלקות מוסכמת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בבקשת האישור טען המבקש כי המשיבים, סוכנות ביטוח ונושאי משרה בה, מפרים את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר שפנו למבקש ולחברי הקבוצה באמצעות שיחות פרסומיות מוקלטות, ממערכת חיוג אוטומטית, ללא הסכמתם וללא מתן אפשרות הסרה כנדרש. המשיבים טענו, בין היתר, כי המבקש לא פעל בתום לב בהגשת בקשת האישור וכי התנהלותם היתה כדין. בבקשת ההסתלקות התחייבו המשיבים לפעול כדין וכן, לאור היקפם המצומצם של חברי הקבוצה וחוסר היכולת לאתר את פרטיהם, הסכימו הצדדים על פיצוי בדמות תרומה לעמותה בסך כולל של 35,000 ש"ח. הצדדים המליצו בנוסף על אישור גמול למבקש בסך 5,000 ש"ח ושכ"ט לבאת-כוחו בסך 30,000 ש"ח.

נפסק: יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות. על פניו התביעה אינה תביעת סרק. זאת, בהינתן שהסדר ההסתלקות – הקובע את הצהרת המשיבים כי חדלו ממשלוח הודעות פרסומת מוקלטות וכן התחייבותם שלא לחדש את הוצאת השיחות מטעמם לנמענים שלא נתנו הסכמתם – מלמד על פניו כי בעת הגשת בקשת האישור לא הייתה הקפדה על הדברים. המשיבים הסכימו כי לא ישובו על התנהלות מפרה בעתיד וכן, לאור התרומה שהתחייבה המשיבה לתת לעמותה, בסך של 35,000 ש"ח, הרי שצמחה לקבוצה ולציבור תועלת קונקרטית ורלבנטית כתוצאה מההליך. אין יתרון ממשי בהמשך ניהול ההליך. אין בהסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין. ככל שמי מחברי הקבוצה יבקש בעתיד למצות את טענותיו כלפי המשיבים, לא יהא בהסדר כדי למנוע ממנו לעשות כן. בשים לב לאמור ובפרט לאור התועלת שצמחה לחברי הקבוצה כתוצאה מנקיטת ההליך - סכומי הגמול ושכר הטרחה המוצעים על ידי הצדדים הם סבירים בנסיבות העניין. לבקשת ההסתלקות ניתן תוקף של פס"ד.