הפניה לתקנון או לינק לאתר אינו מהווה מסמך גילוי כדרישת החוק (פסק-דין, תביעות קטנות נתניה, השופטת אפרת רחלי מאירי):

העובדות: תביעה לביטול עסקה והשבת התשלום ששולם תמורתה. התובע הוא צרכן שרכש מהנתבעת 1 שירות לשימוש מקוון בתוכנה לשיפור מיומנות קוגניטיבית. התובע טען, בין היתר, כי מדובר בעסקת מכר מרחוק בה הנתבעת לא קיימה את חובת הגילוי על תנאי ביטול העסקה. הנתבעת טענה, בין היתר, כי מדובר ברכישת רישיון שימוש בתוכנה למשך שנה ורכישת מחשב ולא ברכישת מנוי או בעסקה מתמשכת. לטענתה, העסקה נתמצתה במלואה במועדי ההתקשרות ופריסת התשלום לתשלומים נעשתה אך לשם נוחות הלקוח. הנתבעת אף הגישה הודעת צד ג' נגד המפיץ החיצוני עמו התקשרה.

נפסק: יש להורות על ביטול העסקה והשבת כספי התמורה באופן יחסי. הנתבעת אינה יכולה להיתלות בסירובה לבטל את העסקה מחמת היותה נכללת תחת הגנת עסקאות שלא ניתנות לביטול, הואיל וחוק המחשבים חל עליהם או בהיותה תוכנה או ניתנת להעתקה, משלא טענה זאת מול הצרכן אלא הסכימה גם הסכימה לבטל את העסקה עת פנה אליה, בתחילה עוד במסגרת התחייבותה שלא הוכחשה בדבר זכותו לבטל את העסקה תוך 6 חודשים מיום תחילת השימוש. הנתבעת נתנה את הסכמתה לביטול ללא עוררין מבחינתה אלא הטילה אחריות על צד ג' שניתק עמה מגע ואז לכאורה הסכום שהועבר לצד ג' לא ישוב אליה לשם החזר. זה עניין בינה לבין צד ג' ולא מעניינו של הצרכן. לא הוצג מסמך גילוי המפרט את תנאי ביטול העסקה. עת מדובר בפרט מהותי בעסקה, הרי שיש בכך כדי לעלות כדי איסור הטעיה לפי סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, עת הטעיה יכולה להיות גם במחדל וגם שלא במתכוון ובתום לב. משלא נמסר לתובע מסמך גילוי, הרי שטרם חלפו אותם 14 יום לביטול העסקה. הפניה לתקנון או לינק לאתר אינו מהווה מסמך גילוי כדרישת החוק. יש להורות על ביטול העסקה. הנתבעת תשיב לתובע סך של 2,601 ש"ח. אין מקום לחיוב בפיצוי עונשי.