גם אם יש להחיל את 'כלל הידיעה' על המשיבה, יש להיעתר לבקשתה החלופית להארכת המועד להגשת הערעור שכנגד (החלטה, עבודה ארצי, הרשמת אפרת קוקה):

העובדות: בקשת המשיבה והמערערת שכנגד לקבוע שהערעור שכנגד הוגש במועד ולחילופין ליתן הארכת מועד להגשתו. המערער הגיש לביה"ד ערעור על פסק דינו של ביה"ד האזורי לעבודה בנצרת [סע"ש 22509-06-19], בו עתר לתשלום סכומים שונים מכוח יחסי עבודה. המשיבה הגישה ערעור שכנגד בו עתרה לביטול קביעות ביה"ד בנוגע לזכאותו של המערער להפרשי הפרשות לגמל ולקרן השתלמות.

נפסק: יש להיעתר לבקשתה החלופית של המשיבה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד. הערעור העיקרי לא הומצא למשיבה בדואר או במסירה אישית, והמערער לא הציג הסכמה בכתב של המשיבה לקבלת כתב הערעור העיקרי בדרך אחרת (דואר אלקטרוני). הערעור העיקרי לא הומצא כדין למשיבה. ב"כ המערער שלח לב"כ המשיבה את הערעור העיקרי באמצעות דוא"ל. האם יש להחיל על המשיבה את כלל הידיעה? היתה למשיבה ידיעה ממשית על הערעור והגשתו ביום בו הוגש. חלף פרק זמן לא מבוטל ממועד הידיעה של ב"כ המשיבה על הערעור ועד מועד הגשת הערעור שכנגד (קרוב לחודש). מדובר בנסיבות המטות את הכף להחלת 'כלל הידיעה' על המשיבה [עניין אבו עוקסה - רע"א 8467/06]. עם זאת, לא נדרשת בנסיבות העניין הכרעה בשאלת החלת 'כלל הידיעה' על המשיבה, וזאת בגלל שגם אם יוחל 'כלל הידיעה' על המשיבה וייקבע שהערעור שכנגד הוגש באיחור, ממילא יש להיעתר לבקשתה החלופית של המשיבה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד. הטעם העיקרי המצדיק היעתרות לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור שכנגד, הוא עניינו קיומו של 'הליך תלוי ועומד' באותו עניין, הוא הערעור שהוגש מטעם המערער. מתקיימת זיקה עניינית מובהקת בין שני הערעורים. יש מקום שכלל טענות הצדדים יבוררו בכרך אחד לפני ערכאת הערעור. חלק מהטענות הכלולות בערעור שכנגד ראויות לבחינת ערכאת הערעור וגם מטעם זה יש להיעתר לבקשה.