הנחיית הרשות להגנת הפרטיות אינה מאפשרת למסור לעותר צילומים ממצלמות האבטחה של ביהמ"ש (פסק-דין, מחוזי מרכז-לוד, השופטת ורדה מרוז):

העובדות: בקשת העותר לקבל לידיו צילומי מצלמות אבטחה המוצבות בביהמ"ש השלום בראשל"צ. העותר סבור כי הצילומים עשויים לסייע לו בהוכחת טענותיו במסגרת מחלוקות שונות. העותר הגיש בקשה לקבלת הצילומים מכוח חוק חופש המידע. בקשתו נדחתה. מכאן העתירה.

נפסק: דין העתירה להידחות. מדובר במידע מיוחד, אשר הסמכות להמציאו לעותר נגזרת מהוראות הנחיה 4/2012 של רשם מאגרי המידע ("שימוש במצלמות אבטחה ומעקב ובמאגרי תמונות הנקלטות בהן"). המידע חושף בפועל קהל שהגיע לביהמ"ש מטעמים שונים ותועד במצלמות האבטחה, שהוצבו במקום לתכליות מוגדרות, שהסמכות לעשות בו שימוש הוגבל לגופים שהציבו את המצלמות. לא בכדי מצא המחוקק לנכון להחיל על המידה הנחיות מיוחדות.

כאמור בהנחיה, תכלית המצלמות לשרת אינטרס ציבורי רחב, להבדיל מסיפוק צרכיו של אזרח המעורב במחלוקת עם מעסיקיו ומבקש 'לגייס' את הצילומים להוכחת טיעוניו. אמנם, ההנחיה מאפשרת עיון למצולמים ואף לקבל לידיהם צילומים, אולם זאת בהתקיים תנאים מיוחדים. המידע המבוקש אינו נמנה על המידע שלעותר יש זכות לקבלו. עניינו של העותר אינו חריג ויוצא דופן במידה המצדיקה חריגה מהוראות ההנחיה. 

אין זה תפקידה של האחראית על המידע להעמיד שירות של מיפוי צילומים, עריכתם, הסתרת דמויות וכד'. זו מטלה שאין להטיל על הרשות אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן. הגם שמצוקתו של העותר מובנת, אין בה כדי להצדיקה חריגה מהוראות החוק וההנחיה. החלטת האחראית על המידע סבירה ואין להתערב בה.