פרסום בוואסאפ אינו דומה לפרסום באתר פתוח לצורך הסמכות המקומית (החלטה, שלום ת"א, השופט אריאל צימרמן):

העובדות: בקשת הנתבע להעברת הדיון בתביעה, שעניינה בפרסום של הנתבע ביישומון WhatsApp, מחמת חוסר סמכות מקומית (מקום מגוריו של הנתבע בעכו). בתביעה נטען כי הנתבע פרסם "ברחבי האינטרנט" ביקורת על מוצרי התובעת בתחום מוצרי הניקוי לרכב, באופן העולה כדי לשון הרע.

נפסק: דין הבקשה להתקבל, חרף הגישה המצרה ביחס לקבלת בקשות מסוג זה. בניגוד לחובתה, התובעת לא ביארה מראש את העובדות שיש בהן כדי לבסס את סמכותו המקומית של ביהמ"ש. גם הניסיון להיבנות ממאגר באתר אינטרנט של עו"ד, מלומד ככל שיהיה, אינו תחליף להצגת תשתית עובדתית ולמציאת בסיס משפטי לטענה שהסמכות לדון בפרסום דוגמת זה של הנתבע מוקנה לכל בית משפט. התובעת טענה כי מדובר בפרסום ב"רחבי האינטרנט". פרסום באתרים הפתוחים לכל מוביל לאפשרות, ככלל, ליצירת סמכות מקומית לכל בית משפט בישראל [עניין זיאס - רע"א 530/12]. אלא שהמקרה עוסק בפרסום ב-WhatsApp, יישומון להעברת מסרים מיידיים, שבמובחן מאתרים פתוחים יסודו בהעברת הודעות בהצפנה, כך שרק הנמענים חברי הקבוצה ייחשפו להודעות. הפרסום הוא לאנשים מסוימים. אלא אם נבקש לבטל כליל את דיני הסמכות המקומית, הרי שלשם קניית סמכות מכוח תקנה 3(א)(5) לתקסד"א, עדיין יש לקבוע שפרסום לנמענים מסוימים (להבדיל מאשר באתר אינטרנט פתוח לכל) הוא במקום מושבם של מי מן הנמענים המסוימים. שאלת ההמשך העובדתית היא מקום מושבם של אותם חברים בקבוצת ה"ווטסאפ" המסוימת שבה פרסם הנתבע. בתביעה לא נאמר דבר בעניין. התביעה תעבור לביהמ"ש השלום במחוז חיפה.