(החלטה, מחוזי ת"א, השופט יהודה פרגו): מקומן של טענות המבקש ביחס לזכויותיו בתוכנת הניווט Waze אינן במסגרת תובענה ייצוגית.

העובדות: בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, נגד חברת וייז מובייל בע"מ, מייסדיה וחברת אקרום (ישראל בע"מ), חברת בת של Google שרכשה את וייז. ביסוד הבקשה ניצבת הטענה שוייז לא יצרה את המפה והתוכנה ששיווקה במסגרת אפליקציית הניווט Waze וכי ראשיתה של התוכנה בפרויקט קהילתי וחופשי בשם Freemap. נטען כי פרויקט זה פותח על-ידי קהילה רחבה של מפתחים, כאשר וייז ומייסדיה יצרו מצג שווא בפני הקהילה כי מדובר בפרויקט שיתופי, הגיעו עמם להסכמות בהתנהגות ולימים שינו את ההסכמות באופן חד-צדדי, הפרו הבטחות, וגזלו את התוכנה והמפה.

המבקש טען כי חברי קהילת מפתחי Freemap היו הבעלים, יחד עם מייסדי וייז והמשקיעים, בזכויות היוצרים בתוכנה, במפה ובמידע האגורים בתוכנת הניווט. ביום 26.3.2014 קבע ביהמ"ש (לאחר שהמבקש הגיש את בקשתו למחלקה הכלכלית בביהמ"ש) כי הבקשה איננה "עניין אזרחי" לפי חוק החברות ואינה נופלת לגדר פרט 5 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. המשיבים הגישו בקשה לסילוק בקשת האישור על הסף. המבקש טען כי הקבוצה היא בעלת זכות היוצרים בתוכנה ולחילופין שותפים בה.

נפסק: גם אם יעלה בידי המבקש להוכיח את העובדות ואת טענותיו, אין מקומן במסגרת תובענה ייצוגית. על ביהמ"ש להכריע האם עסקינן בתובענה שבבסיסה מערכת יחסים בין "עוסק" לבין "לקוח". כלל לא נטען כי המשיבים 2-6 הם "עוסק" ודי בכך כדי לסלק את בקשת האישור כנגדם. 

אין מדובר במערכת יחסים של עוסק-לקוח, שהיא תנאי עיקרי וראשון להגשת תובענה ייצוגית. מדובר בתביעה כספית של הטוען לזכות יוצרים ולבעלות על תוכנת Waze או לשותפות בתוכנה זו, נגד מי שנטען כלפיהם שגזלו ממנו ומהקבוצה את התוכנה, או הפרו את הסכם השותפות והנאמנות ביניהם (ככל שהיו יחסים כאלה) ותובע מהם את חלקו ברווחים ממכירת התוכנה למשיבה 2. אין מדובר בתביעה של צרכן או לקוח ש"קנה נכס או קיבל שירות" מעוסק, אלא בסכסוך נטען בין בעלי זכות יוצרים (שהמבקש אינו יכול לייצגם) ובין שותפים.

מקרה זה אף מובהק יותר מההחלטה לסלק על הסף את בקשת האישור שהוגשה נגד Google בעניין הפרויקט "גוגל ספרים" [עניין Google נ' בראונר - ת"צ 11319-04-11]. הליך של תובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 1 לתוספת השנייה לחוק, מיועד לנושאים ותובענות צרכניות, הקשורים במערכת יחסים בין עוסק ולקוח. ניסיון המבקש להרחיב את מעגל הנושאים בהם ניתן להגיש תובענה ייצוגית והפירוש הרחב שהוא מבקש להעניק ל"עוסק" ול"לקוח", אינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק.

טענת המבקש להפרת זכות יוצרים, לפי חוק זכות יוצרים, אינה נושא לדיון בבקשה לאישור, הגם שלאורך הבקשה מתייחס המבקש להפרה נטענת זו. לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית על הפרת זכות יוצרים. הבקשה נדחתה. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.