(החלטה, שלום חיפה, הרשמת הדס שכטר-ישראלי): בקשת הנתבע להעברת הדיון בתובענה לביהמ"ש בנצרת. עניין התובענה במחלוקת בין הנתבע, בעל עסק, לבין התובעת, בעלת משרד העוסק ביחסי ציבור. הנתבע טען כי לפי מקום מגוריו ועסקו, היה על התביעה להתנהל בבית משפט במחוז צפון. התובעת טענה כי לביהמ"ש סמכות לדון בתובענה, מכיוון שביצעה את עבודת היחצנות באינטרנט ובעיתונות הארצית. נפסק - האם, כטענת התובעת, מדובר בתביעת אינטרנט שהסמכות לדון בה היא כלל מדינתית? יש להשיב על כך בשלילה. אין מדובר בתביעה מובהקת בנושא אינטרנט. קיימות מספר גישות בשאלה מהי תביעת אינטרנט: (1) גישה כללית ורחבה, הכוללת תביעות שנושאן הוא אינטרנט, או העוסקות בעניינים הקשורים לאינטרנט; (2) גישה מצומצמת, הרואה תביעות אינטרנט כתביעות העוסקות בעסקאות חוזיות שנערכו באינטרנט או באמצעותו; (3) הגישה הרואה בתביעות ממין זה תביעות שהעילה המבססת אותן בוצעה באינטרנט או באמצעותו, או שהשאלה הנתונה במחלוקת נטועה באופן מובהק באינטרנט. לשיטת ביהמ"ש, תביעת אינטרנט היא כזו שהעילה המבססת אותה אירעה באינטרנט או באמצעותו, או תובענה שבסיסה חוזים או עסקאות שנערכו באינטרנט. מדובר בתובענה כספית בעילה חוזית ובעילה של עשיית עושר ולא במשפט. אין בטענה שהתובעת פרסמה באתרי אינטרנט את עסקו של הנתבע ובתחלופת המיילים כדי להוביל למסקנה שעסקינן בתביעת אינטרנט מובהקת. הפרשנות אותה מבקשת התובעת לתת בהקשר זה רחבה היא. אין עסקינן בנסיבות בהן הסמכות היא כלל מדינתית. לפי כללי הסמכות ומקום מגוריו של הנתבע, הורה בית המשפט על העברת מקום הדיון בתובענה.