(פסק-דין, ביהמ"ש העליון, השופטים מלצר, עמית וברק-ארז): ערעור על גזר-הדין שהטיל ביהמ"ש המחוזי בחיפה [ת"פ 43954-04-13] על המערער, לאחר שהורשע בעבירות של מעשים מגונים בנסיבות מחמירות והטרדות מיניות שביצע באמצעות מחשבו הנייח כלפי מספר קטינות, עמן המערער יצר קשר באמצעות האינטרנט. נפסק - דין הערעור להידחות ברובו, בכפוף להקלה מסוימת בעונשו של המערער. לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בעונש שגוזרת הערכאה הדיונית. העונש שהושת על המערער אינו מכביד מדי נוכח חומרת העבירות בהן הורשע, וכן בהתחשב בעברו הפלילי ויתר הנסיבות הקשורות במערער ובדרך ביצוע העבירות, עליהן עמד ביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש המחוזי קבע מתחם ענישה ההולם את נסיבות העניין. אין בעובדה כי העבירה מבוצעת באמצעות רשת האינטרנט כדי להפחית בהכרח מחומרת הפגיעה בערכים המוגנים, שכן יש להגן על כבודם ושלוות חייהם של נפגעי העבירות המבוצעות באמצעות האינטרנט ולתת להם מענה הולם. עונשו של המערער הוקל במקצת והופחת ל-42 חודשים במקום 48 חודשים (לאחר שעונש המאסר המותנה שהופעל ירוצה בחופף לעונש המאסר בפועל).