(גזר-דין, מחוזי חיפה, השופט יצחק כהן): הנאשם הורשע, לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום המייחס לו עבירות מין שביצע באמצעות מחשבו הנייח בביתו. הנאשם פתח שלושה חשבונות פייסבוק ופעל בהם בשמות משתמש בדויים, על-מנת ליצור קשר עם קטינות (כבנות 10) תוך הצגת מצג שווא בנוגע לשמו וגילו. בין היתר, התכתב הנאשם עם הקטינות התכתבות בעל אופי מיני ואף הפעיל את מצלמת המחשב וחשף בפניהן את איבר מינו. הנאשם הורשע בעבירות של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות והטרדה מינית. נפסק - יש לראות את כל העבירות כמקשה אחת ומתחם העונש ההולם שייקבע יהיה מתחם עונש הולם בגין כל העבירות יחדיו. הענישה בעבירות מין צריכה לבטא את סלידת החברה הנורמטיבית מפגיעה מינית בכלל ובמיוחד הסלידה מעבירות המבוצעות כלפי קטינים וקטינות החשופים למעשים מיניים והטרדות ברשת האינטרנט. העובדה כי בין העבריין ובין הקורבן קיים "ריחוק טכנולוגי", ואין ביניהם מגע פיזי, אינה מפחיתה מחומרת המעשים. הערך החברתי שנפגע ממעשיו של הנאשם, הוא הצורך להגן על שלומם ונפשם של קטינים וקטינות, במיוחד מפני עבירות מין והטרדות באמצעות השימוש ברשת האינטרנט, שהינו שדה פרוץ וקשה לאכיפה. יש אנשים המנצלים את האנונימיות שהגלישה ברשת מקנה להם כדי לעבור על החוק, מתוך הנחה שלא ניתן לזהותם. מתחם העונש ההולם הוא בין 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל ועד 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל. אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל טעמי שיקום. על הנאשם נגזרו 5 שנות מאסר, מתוכן 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.