(החלטה, תביעות קטנות י-ם, השופטת מירית פורר): בקשה להעברת מקום הדיון בתביעה בשל היעדר סמכות מקומית. עניין התביעה במוצר פגום לכאורה שרכשה התובעת מהנתבעת באמצעות האינטרנט. הנתבעת טענה כי הסמכות לדון בתביעה מסורה לבית המשפט בנתניה, לאור מקום עיסוקה ומקום ביצוע העסקה (משרדיה בכפר יונה). נפסק - דין הבקשה להידחות. אחת החלופות הקבועות בתקנה 2 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, היא לפי מקום המסירה של הנכס, אשר אין מחלוקת כי נמסר לתובעת בירושלים. העסקה נעשתה באמצעות האינטרנט. בפסיקה נקבע כי האינטרנט הוא חסר מקום וכי סמכות השיפוט בתביעות אינטרנט היא כלל מדינתית ונתונה לכל בית משפט במדינה. מפעיל אתר אינטרנט או בעל עסק המציע את מרכולתו באמצעות האינטרנט, נהנה מיכולתו להגיע לכל אדם במדינה ומשכך נחשף לתביעות ברחבי המדינה. ביהמ"ש לתביעות קטנות הוקם לשם הכרעה בתובענות המצויות בגדר סמכותו, באופן צודק ומהיר וכדי לאפשר לתובעים למצות את זכויותיהם בקלות. עניין זה מקבל משנה תוקף עת מדובר בתביעות אינטרנט. האינטרנט מגיע לכל מקום במדינה וקביעה כי תביעות בנושא אינטרנט יוגשו במקום מושבו של הנתבע, וכי מקום ההתקשרות הוא מקום מושבו של הנתבע, תביא לכך שתובעים רבים לא יעמדו על זכויותיהם.