סעיף 1(2) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 קובע כי "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת" מהווים מעשה של פגיעה בפרטיות. לכאורה, זהו סעיף שלפי פשוטו יש להחילו על התחקות מקוונת אחר פעולותיהם של משתמשי אינטרנט. תכליתו של בילוש נסתר זה לשרטט פרופיל אישי של העדפותיהם, טעמיהם ורצונותיהם. ספק, עם זאת, אם מתקיימת בו הדרישה להטרדה ...
עשרות מיליונים גולשים ב- Web, כשהם מאמינים שזהותם והעדפותיהם סמויים מהעין. זוהי אמונה חסרת יסוד. מתחת לפני השטח מתרחשת פעילות נסתרת: אתרי האינטרנט שולחים פיסות מידע אל המחשב האישי של המשתמש. פיסות מידע אלה נקראות עוגיות (cookies). הן נשמרות בכונן הקשיח במחשב המשתמש ומשוגרות בחזרה אל האתר שהפיק אותן מלכתחילה או אל אתרים אחרים. העוגיות יכולות להכיל מידע על המשתמש, ...
בעצם הימים האלה מתרחשים אירועים המעידים על הרגישות שמגלה האינטרנט לפרטיות: ארגונים להגנת הפרטיות בארה"ב (לדוגמה: http://www.epic.org) הכריזו חרם על חברת הענק אינטל (http://www.intel.com), לאחר שהודיעה, כי המעבד חדש פנטיום 3 יכלל מספר סידורי ייחודי (PSN). המספר ישמש לזיהוי משתמשי המחשב בעת מסחר אלקטרוני וביצוע פעולות מקוונות אחרות. ארגוני הפרטיות חוששים שה-PSNיאפשר לעסקים מקוונים לחלוק בינהם אינפורמציה אודות הרגלי הצריכה ...
השימוש במדיה הדיגיטלית מותיר עקבות ברורים של המשתמש, המאפשרים לשרטט פרופיל אישי מדוייק, הכולל העדפות אישיות ומידע אחר, שסוחרים מקוונים כמהים לאסוף, כדי לשווק אל המשתמש שירותים ועסקאות שיהלמו את תחומי הענין שלו.
להלן כמה דוגמאות למידע שנחשף בעת ביצוע פעולות שגרתיות לגמרי הקשורות באינטרנט:
משתמשים חדשים? להרשמה לחצו כאן