שתי החלטות משמעותיות, שניתנו בחודשים האחרונים בישראל, עוסקות בראיות וסדרי דין אלקטרוניים. שתי ההחלטות ניתנו בנתיבים חשופים-פחות של ההליך המשפטי: הראשונה ניתנה על ידי רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (התנגדות לבקשת פטנט 107741 Merck & Co., Inc. נ' אוניפארם בע"מ). השניה, בבית הדין לחוזים אחידים (ע"ש 7167/99 די.בי. אס. שירותי לווין (1998) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'), וזו האחרונה ...

(החלטה, בית הדין האזורי לעבודה חיפה, השופט א. קציר והנציגים אופיר וגורדון): קבילותה של "הקלטה" שנעשתה על-ידי התובע על גבי CD-ROM. ההקלטה בוצעה על-ידי התובע באמצעות הטלפון, לאחר מכן הועברה לרדיו-טייפ, משם למחשבו האישי של התובע ואז נצרבה לתקליטור. נפסק - ההקלטה על-גבי התקליטור אינה ההקלטה המקורית ואף לא המשנית. למעשה, ה-CD לא מהווה ראיה מקורית. טענתה של הנתבעת כנגד ...

(ביהמ"ש העליון. פס"ד. פורסם בפד"י נ"ה (5) 71) - כלל נוקשה, הדורש הצגה של מקור כתנאי לקבילות, יהווה מכשול להתפתחות טכנולוגית בתחום המסמכים האלקטרוניים והסריקה האלקטרונית. "במערכות המחשב והמדפסת המוכרות לנו בעבודתנו, נתקשה לדבר על "מקור" ועל "העתק", שהרי הד.נ.א. של כל מיסמכי ה"מקור" (או ה"העתק") אותו ד.נ.א. הוא. ראוי לנו, אפוא, כי נסב דברינו משִּׁיחַ על כלל של "מקור" ...