לא ניתן להגן על רעיונות מופשטים באמצעות פטנטים רק מפני שהם משלבים תכנה ומחשב, מבלי להוסיף לרעיונות אלה שום אלמנט חדש ויצירתי. כך קבע בית המשפט העליון של ארצות-הברית אתמול. מי שקיווה שבית המשפט יבטל כליל את האפשרות לקבל פטנטים על תכנה, התאכזב. במקום זאת בית המשפט ביצר הלכות קודמות בתחום { Alice Corp. PTY Ltd. V. CLS Bank International et. al}.

במוקד המחלוקת עמדה שיטה ממוחשבת להפחתת הסיכונים בעסקה פיננסית בין כמה צדדים. לפי הפטנט, מחשב – שהוא צד שלישי נאמן – יוצר בתחילת התהליך העתק של הרשומות הפיננסיות של הצדדים לעסקה מתוך חשבונותיהם בבנקים, מעדכן אותן באופן שוטף, מתיר לצדדים לבצע רק עסקה שהיתרה בחשבונותיהם מאפשרת ולבסוף מעביר בעצמו את פקודות הביצוע לבנקים. כך קטן הסיכון שאחד הצדדים לעסקה לא יעמוד בהתחייבויותיו.

הערכאה הראשונה קבעה שהפטנט לא תקף מפני שהוא משקף רעיון מופשט של שימוש בצד שלישי ניטרלי כדי לאפשר התחייבויות הדדיות בו-זמניות במטרה להפחית סיכונים. בית המשפט הפדראלי לערעורים בוושינגטון הפך את ההחלטה (גם אם לא בדעה אחידה), וכעת בית המשפט העליון של ארצות-הברית מחזיר את הפסיקה למקורה: הערכאה הראשונה צדקה בכל זאת.

רעיונות מופשטים אינם ברי הגנה בפטנט. כך גם חוקי טבע ותופעות טבעיות. זהו עקרון יסוד בדיני פטנטים, המשמש את הערכאות בארצות-הברית במשך יותר מ- 150 שנה. הוא הבסיס לפסיקת בית המשפט העליון של ארצות-הברית במקרה שכאן ( law.co.il מעיר שעקרון דומה משמש גם בדיני זכויות יוצרים. המטרה בשני המקרים זהה: רעיונות הם אבני-היסוד של התושיה האנושית. הגנה עליהם תחסום פיתוח הידע והקדמה הטכנולוגית). עם זאת, יישום של רעיונות מופשטים למטרות חדשות ומועילות, ניתן להגנה בפטנט. יש אפוא להבחין בין פטנט שאינו משקף אלא רעיון לבין פטנטים הנשענים על רעיונות ליצירת ערך חדש.

בפסק-הדין בענין Bilski מלפני כארבע שנים, קבעה הערכאה העליונה בארצות-הברית שגידור סיכונים הוא רעיון מופשט שאינו בר-הגנה. בעקבות אותה הלכה היא פוסקת גם כאן, שהפטנט בטל מפני שהוא משקף רעיון בלבד. השימוש בצד שלישי להפחתת סיכונים "הוא נוהג כלכלי בסיסי הרווח זה זמן ארוך בשיטתנו המסחרית", קבע השופט תומס שכתב את פסק-הדין.

אבל האם הרעיון המופשט הזה מבוטא בפטנט באופן שיש בו "תפיסה המצאתית" – דהיינו, יישום חדש ומועיל - כך שבכל זאת ניתן להגן עליו? כאן נמצאת ליבת פסק הדין. השימוש במחשב רגיל ("גנרי" בלשון פסק הדין) כדי לבטא רעיון ולממש אותו, הוא כשלעצמו לא הופך רעיונות לפטנטביליים.

התביעות בפטנט נשוא המחלוקת אינן מוסיפות דבר מעבר לשימוש בצד שלישי, מתווך, למזעור הסיכונים הפיננסיים בעסקה. כשבוחנים כל תביעה לגופה, פסק העליון האמריקאי, מתברר שהשימוש במחשב הוא רגיל לחלוטין. "בקצרה, כל צעד אינו עושה יותר מאשר לדרוש שמחשב רגיל יבצע פונקציות מחשוביות רגילות". גם כמכלול, השיטה הנתבעת בפטנט לא עושה יותר מאשר לשקף את הקונספט של שימוש בצד שלישי מתווך באמצעות מחשב.

זאת ועוד, האלמנטים הפיזיים של המחשב שנתבעו בפטנט (בקר תקשורת, מערכת עיבוד מידע ומערכת אחסנה למידע) מצויים בכל חומרת מחשב רגילה. התוצאה היא אפוא שהפטנט נשוא המחלוקת בוטל הלכה למעשה { Alice Corp. PTY Ltd. V. CLS Bank International et. al}