בית-המשפט השלום בירושלים גזר עונש של 8 חודשי מאסר בפועל (ו-6 חודשי מאסר על תנאי) על ס' דעיס, לאחר שזה הורשע, לפי הודאתו, בריבוי עבירות של הסתה לאלימות או טרור ובריבוי עבירות של תמיכה בארגון טרור. הרשעת דעיס מקורה בשורת פרסומים שביצע בעמוד הפייסבוק שלו (תחת שמו, לרבות הכיתוב "מוות לישראל") בתקופת מבצע "צוק איתן" ולאחריו. הפרסומים, התמונות והשירים שדעיס פרסם זכו ללייקים ולשיתופים רבים של משתמשי פייסבוק, שהפיצו תכנים אלה לאחרים.

הרשעתו של דעיס באה רק שבוע ימים לאחר שאותו בית-משפט (אך שופט אחר), גזר עונש של 9 חודשי מאסר בפועל על פעיל פת"ח שהורשע באותן עבירות ובנסיבות דומות של פרסומים מסיתים ברשת החברתית הפופולרית.

במקרה הנוכחי, השופט שמואל הרבסט קבע כי מעשיו של דעיס מהווים אירוע עברייני אחד, אשר יש לקבוע בגינו מתחם עונשי יחיד. לטעמו, הפרדתה של כל נקישת מקלדת והגדרתה כ"אירוע" עברייני נפרד, יש בה הפרדה מלאכותית שאין לעשותה. "הנאשם הלם במקלדתו בטוהרו ובתומתו של השיח הציבורי, כפי שתוקף אלים מכה באגרופיו את קרבנו". 

ביהמ"ש קבע כי מעשיו של דעיס מבקשים את חיסולה של הדמוקרטיה ומעודדים פגיעה בחיי אדם. מעשיו והעבירות שביצע נתנו רוח גבית לאלה שביצעו בפועל את מעשי הטרור ושפיכות הדמים. מעשים אלה נותנים גושפנקא ומעודדים את קוראיהם, עוקביהם ו"מחבביהם" לקום ולעשות מעשה. ביהמ"ש ציין כי את המעשים יש גם לבחון על רקע המתיחות הכבדה ששררה באותה תקופה. נסיבות אלה מגבירות את מידת השפעת קריאותיו של דעיס לביצוע מעשי טרור ואלימות. 

השופט הרבסט הדגיש כי הרשת החברתית כמוה ככיכר העיר - מידת ההשפעה של עבירות ההסתה נגזרת ממידת החשיפה לה זוכים דברי ההסתה והטרור. כיום, המסית באמצעות הרשת החברתית לא נדרש למצוא לעצמו במה או קהל כמו בעבר. בקלות רבה, בדלת אמותיו ובמחשבו האישי, מבלי לצאת אל המרחב הציבורי ובאבחת הקלדה, מופצים דברי הבלע בתפוצה רחבה במרחבי הרשת החברתית. לכן, קבע ביהמ"ש כי קלות הפרסום מחייבת כי הענישה תהיה מרתיעה, ויידע כל מסית כי דבריו הנושאים בחובם פגיעה בביטחון ובשלום, יזכו לענישה הולמת [ת"פ 44918-12-14 מדינת ישראל נ' דעיס].