התיקון לפקודת המשטרה שאושר בכנסת אודות השימוש המשטרתי במערכת המעקב "עין הנץ" מתיר למשטרה לאגור כמויות עתק של מידע רגיש לצורך הפקת מודיעין בדיעבד. שימוש זה מהווה "מעקב גורף אחרי תנועות אזרחים תמימים ופוגע באופן לא מידתי בזכויות חוקתיות, הרבה מעבר לנדרש לצרכי המשטרה"; על כן החוק אינו חוקתי ודינו להתבטל. כך טוענת האגודה לזכויות האזרח בעתירה שהגישה אתמול ומבקשת מבג"ץ לפסול את התיקון לחוק.
העתירה הנוכחית עוסקת בהסדר החוקי עצמו והוגשה בעקבות עתירה קודמת של האגודה לזכויות האזרח בישראל ועמותת פרטיות ישראל. העתירה הקודמת דרשה להפסיק את השימוש המשטרתי במערכת "עין הנץ" מחמת חוסר סמכות, וכן דרשה למחוק את מאגר המידע שנאסף באמצעותה. בעקבות העתירה הקודמת, תוקנה פקודת המשטרה ונוסף לה פרק העוסק ב"מערכות צילום מיוחדות". הפרק נועד להסמיך את המשטרה להפעיל את מערכת "עין הנץ".
לפי העתירה הנוכחית, התיקון לחוק מעניק למשטרה סמכויות מעקב הדומות לאלו שהיו עד כה רק בידי השב"כ למטרות שמירה על ביטחון המדינה. התיקון מאפשר למשטרה לאגור כמויות עצומות של מידע רגיש על אזרחים למשך תקופה של עד שנתיים, ולממשו בקלות לצורך הפקת מודיעין נרחב על חייהם. בנוסף, החיפוש במאגר המידע לא כפוף להגבלות ממשיות: המשטרה רשאית לבצע חיפושים ללא צו שיפוטי, ללא פיקוח חיצוני ולמטרות רחבות במיוחד.
מעבר לפגיעה החמורה בזכות לפרטיות ובחירות האישית, האגודה בעתירתה מזהירה מפני "אפקט מצנן" הנובע מהחשש מפני מעקב מתמיד. חשש זה עלול לגרום לאזרחים להימנע מהגעה למקומות מסוימים, כגון הפגנות או מקומות תפילה, ובכך לפגוע בזכויות יסוד נוספות כגון זכות ההפגנה וחופש הדת.