בית המשפט השלום בפ"ת, בפסיקה יסודית ומנומקת, קבע השבוע כי ניתן במקרים מסוימים להכיר בחתימה אלקטרונית על שטר חוב לצורך ביצוע בהוצאה לפועל. ההליך (בקשת רשות ערעור) הוגש על-ידי "ביזי פיננסים" - חברת פינטק מפוקחת, שמספקת קווי אשראי לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות פלטפורמה דיגיטלית (bizi.co.il). המודל העסקי של ביזי מבוסס, בין היתר, על חתימה אלקטרונית על שטרי חוב. החברה הגישה שטר חוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ונדחתה, מהטעם שהחתימה על השטר היא דיגיטלית. גם ערר שהגישה החברה נדחה, ולכן הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט השלום.

השופטת לימור חלד-רון קבעה כי חוק חתימה אלקטרונית נחקק במטרה להגביר את הוודאות לגבי פעולות המתבצעות באופן אלקטרוני, תוך הכרה במעמד הראייתי של חתימות אלקטרונית, לאור רצון המחוקק להתאים את החקיקה הקיימת להתפתחויות הטכנולוגיות. לצד זאת דיני השטרות המסורתיים התפתחו במשך השנים בהתאם למנהג הסוחרים, וכיום במהלך העסקים הרגיל נעשה שימוש תדיר בחתימה אלקטרונית.

לפיכך, ביהמ"ש קבע כי הן לאור רצון המחוקק והן לנוכח הפרשנות המקובלת של דיני השטרות, והיות שכיום קיימות טכנולוגיות המאפשרות יצירת קובץ חד ערכי שלא ניתן לשנותו, אין כל מניעה להכיר בעת הזו בחתימה אלקטרונית על שטר חוב, ככל שהיא עולה כדי אקט אישי מובהק, ובתנאי שמדובר בשטר שאינו סחיר או שלא נסחר בפועל, ומבוקש לבצעו בהוצל"פ בין צדדים קרובים.

ההחלטה מוגבלת לביצוע שטר חוב שאינו נושא על את רכיב הסחרות, תוך ניסיון ליתן מענה לצורך שקיים לגופים דוגמת "ביזי פיננסים", כיוון שבפרקטיקה הנוהגת חתימה אלקטרונית על שטר הפכה לנפוצה. ביהמ"ש הדגיש כי נוכח מורכבות דיני השטרות, מצופה כי המדינה תפעל במהרה להסדרה כוללת של הסוגיה, ותגבש מענה טכנולוגי הולם לכל סוגי השטרות [לעיון בפסק הדין המלא: רער"צ 41866-12-23 ביזי פיננסים בע"מ נ' לשכת הוצל"פ - רשות האכיפה והגבייה ואח']; [לעיון בתמצית מפורטת של פסק-הדין].