בית המשפט העליון של ארצות-הברית דחה את תביעת TikTok שביקשה לבטל את החוק המחייב אותה למכור את האפליקציה שלה לחברה אמריקאית או לחדול מהפעלתה בארצות-הברית. פסק-הדין העדיף את שיקולי ביטחון לאומי על פני הגבלות פוטנציאליות על חופש הביטוי, וקבע כי המגבלות שמוטלות על טיקטוק בחוק להגנה על אמריקאים מפני יישומים בשליטת יריבים זרים מוצדקות ואינן מפרות את התיקון הראשון לחוקה.

בעקבות זאת, טיקטוק הודיעה שהחל ממחר "תחשיך" את המסך בארה"ב, שם יש לה כ-170 מיליון משתמשים. זוהי מדינה שניה שבה טיקטוק מסולקת, לאחר שב-2020 הודו אסרה על הפעלת האפליקציה בתחומה, שם השתמשו בה כ- 200 מיליון איש (מקור: ניו-יורק טיימס מאת דיוויד מכבי).

עתירת טיקטוק עסקה ביישום ה- Protecting Americans from Foreign Adversary Controlled Applications Act. החוק אוסר על חברות בארצות הברית לספק שירותי הפצה, תחזוקה או עדכון לאפליקציית טיקטוק אלא אם כן פעילותה בארה"ב תנותק משליטה סינית. הוא חל מ-19 בינואר ומחייב, בין השאר, את גוגל ואפל לחדול מהפצת האפליקציה בחנויות היישומים שלהן.

עיקרי פסק-הדין -

החוק אינו מפר את התיקון הראשון לחוקה: התיקון מבטיח את חופש הביטוי בארה"ב, אולם בית המשפט קבע כי המגבלות שמוטלות על טיקטוק בחוק אינן פוגעות בזכויות שהוא מקנה לחברה או למשתמשיה.

חששות לביטחון לאומי: בית המשפט הכיר בתקפות החששות של המימשל מפני הסיכונים פוטנציאליים לביטחון הלאומי הנובעים מקשריה של טיקטוק לסין (ByteDance, חברת האם, היא חברה סינית).

תקדים של הגבלות על חופש הביטוי: על-יסוד תקדימי עבר נפסק שהתיקון הראשון לחוקה האמריקאית אמנם מגן על חופש הביטוי, אך הגנה זו אינה מוחלטת. ישנם מקרים שבהם הממשלה יכולה להגביל את חופש הביטוי, במיוחד כאשר הדבר נחוץ כדי להגן על אינטרסים חיוניים אחרים, כמו ביטחון לאומי, כל עוד מגבלות אלו הן מידתיות ונחוצות.

התמקדות בשליטה תאגידית: פסק הדין מדגיש כי החוק מכוון למבנה התאגידי ולשליטה בטיקטוק, ולא לתוכן הספציפי שמשותף בפלטפורמה. הוא מצא שהבחנה זו חשובה בהקשר לזכויות של חופש הביטוי.

{ TikTok Inc. v. Garland, No. 24-656 (U.S. Jan. 17, 2025). }