מסמך שנוצר על ידי תוכנת בינה מלאכותית (AI) עשוי להיות מוטה ולפגום בעצמאות שיקול דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט. כך קבע אתמול בית המשפט השלום בחיפה בהחלטה בעניין ל' ח' ס' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ופסק שאין להציג מסמך כזה למומחה.

במסגרת תביעה שעוסקת בתאונת דרכים מינה ביהמ"ש מומחה אורתופדי לבחינת מצבה הרפואי של התובעת. הנתבעת, כלל חברה לביטוח, מסרה לעיון המומחה מסמך "סיכום תביעת נזקי גוף" שנוצר ונערך באמצעות מערכת AI של חברת DigitalOwl הישראלית. המסמך מסכם את ההיסטוריה הרפואית של התובעת ומספק ניתוח של מידת החומרה של הפציעה וממצאים נוספים. הנתבעת צירפה גם את המסמכים הגולמיים ערוכים על ידי הבינה המלאכותית שהדגישו מילות מפתח בהם.

התובעת טענה שמסמך הסיכום הוא "חוו"ד מטעם הנתבעת", מסמך שאסור להציג למומחה מטעם ביהמ"ש כדי למנוע פגיעה באובייקטיביות שלו. ביהמ"ש דחה את הטענה אבל בכל זאת אסר על מסירת המסמך למומחה. לפי ביהמ"ש, לא ניתן לדעת מה מידת ההטיה של התוצרים של ה-AI, כמה האלגוריתם ערך ושינה את הנתונים ואיך השפיעה הדרישה שהציב מזמין הבדיקה לאלגוריתם. לכן, קיים "חשש אמיתי להשפעה על שיקול דעתו של המומחה ועל האובייקטיביות שלו". בית המשפא הורה להתעלם ממסמך הסיכום ולהגיש את המסמכים הגולמיים ללא ההדגשות והסימונים.