אתר האינטרנט rotter.net, ומנהלת האתר, יפצו את הוצאת עתון הארץ בע"מ (מו"ל העיתונים "הארץ" ו-"The Marker") בסכום של 800,000 ש"ח, וכן יישאו בהוצאות בסך 75,000 ש"ח, לאחר שבית המשפט המחוזי בת"א קבע כי הם אחראים להפרת זכויות יוצרים במאות כתבות של "הארץ", שהועתקו בשלמותן וללא היתר בפורום גולשים באתר.
"הארץ", בעלת הזכויות בכתבות, טענה כי זכויותיה הופרו וכי יש לראות באתר כאחראי לכך, לרבות באחריות תורמת או עקיפה. האתר טען כי הוא "גורם ביניים" שחובתו מתמצית ביישום נוהל "הודעה והסרה", שאותו הוא מקיים. באתר רוטר הופיעו העתקי מאות כתבות, בחלק העליון של "אשכולות" מ"פורום הסקופים" באתר, שגם הופיעו מיד בחשבון הטוויטר (X) של האתר.
השופטת תמר אברהמי, בפס"ד מקיף המונה עשרות עמודים, קבעה כי הפעולות של העתקת הכתבות ופרסומן בפורום באתר רוטר, ללא רשות, הן פעולות שעשייתן היא הפרת זכויות היוצרים של "הארץ" (הזכות להעתקה והזכות להעמדה לרשות הציבור), כאשר הגורמים שהעתיקו את הכתבות והעלו אותן לאתר, ביצעו הפרה ישירה של הזכויות. את רוב הכתבות העתיקו והעלו לאתר גולשים שאינם הנתבעים, ו"הארץ" טענה כי הנתבעים אחראים לכך.
בית המשפט המחוזי בחן תחילה את ההלכה הכללית לגבי הפרה תורמת, כפי שנקבעה בעניין האוניברסיטה העברית [ע"א 5977/07], תוך שהוא מתייחס לניתוח שנעשה בעניין אליס [ת"א 567-08-09]. לפי ההלכה הכללית, התנאים המצטברים לקביעתה של הפרה תורמת בזכויות יוצרים, הם קיומה בפועל של הפרה ישירה, מודעותו של גורם-הביניים לביצוע ההפרה, וקיומה של תרומה משמעותית לביצוע ההפרה. העתקת הכתבות והעלאתן לאתר ללא היתר הן הפרה ישירה. ביהמ"ש קבע כי האתר לא רק עודד את הגולשים להעתיק כתבות לפורום, אלא גם מצא לנכון לעשות בכך שימוש לתועלתו ולפיכך קבע כי מתקיימת הפרה תורמת.
השופטת אברהמי דחתה את טענת האתר כי עומדת להם הגנת השימוש ההוגן. נפסק כי בנסיבות בהן היתה העתקה מרובה של כתבות במלואן, בהעדר ביסוס כי העתקה מלאה דרושה למטרה לגיטימית, או כי השימוש הוא טרנספורמטיבי, כאשר ההעתקה יכולה באופן מובנה להשפיע על ערך היצירות והשוק הפוטנציאלי שלהן, אין במתכונת בה נעשה שימוש בכתבות משום שימוש הוגן.
ביהמ"ש קבע בנוסף כי העלאתן לפורום של הכתבות שהועתקו מאתרי התובעת היא הפרה של זכויות יוצרים, לרבות זכות ההעמדה לרשות הציבור, וכי הקישור המיידי המופיע בטוויטר של האתר מקל את הגישה של הציבור ליצירה שהועמדה בהפרה או מרחיב את הגישה של הציבור אליה. נפסק כי הפעולות נעשות על דרך עיסוק, ויש בהקלת והרחבת הגישה של הציבור לידיעה בה הופרו זכויות גם כדי להפיק רווח. נמצא עוד כי מתקיים גם רכיב הידיעה הקבוע בסעיף 48א לחוק זכות יוצרים שעניינו בהפרה עקיפה. ניתן גם צו להסרת הפרסומים. לעיון בפסק-הדין המלא: ת"א 2696-10-19 הוצאת עתון הארץ בע"מ נ' רוטר.נט בע"מ ואח' (22.11.2024).