הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד האירופי חוקקו דירקטיבה חדשה לאחריות במוצרים (Product Liability Directive) שמחילה אחריות גם על יצרני מוצרי תוכנה ובינה מלאכותית. הדירקטיבה נועדה להחליף את זו משנת 1985, והיא מגבירה את האחריות הקפידה של יצרנים לפיצויים במקרה של פגיעה ברכוש פרטי או בנפש, או במקרה של אובדן נתונים.
הדירקטיבה תיכנס לתוקפה בתחילת דצמבר, אך תחול רק על מוצרים ושירותים שיושקו אחרי 9 בדצמבר 2026. אף שיישום הדירקטיבה בפועל דורש חקיקה לאומית במדינות החברות באיחוד, היא מגבילה החמרות והקלות על הגדרותיה.
הדירקטיבה מגדירה, בין היתר, את הדברים הבאים:
- עדכון האחריות למודלים העסקיים של חברות שמשנות את מוצריהן בתכיפות לרבות אחריות על מבצעי השינויים.
- עדכון האחריות למוצרים דיגיטליים, הכוללים חובת פיצוי על נזק שנגרם על ידי רובוטים, רחפנים או מערכות חכמות שאינן בטיחותיות בגלל עדכוני תוכנה, מערכות בינה מלאכותית, שירותים דיגיטליים או פרצות אבטחה.
- שימור האחריות המוטלת על יצרנים שמספקים מוצרים אלגוריתמיים שעלולים להתנהג בצורה לא צפויה, כמו מערכות בינה מלאכותית שמקבלות החלטות באופן אוטונומי כדוגמת מערכת שאחראית על הערכת סיכון וקביעת ריבית ללקוח שמבקש הלוואה. במקרה זה המפתח לא יכול לחזות בצורה וודאית את כל התוצרים האפשריים של המערכת, אך לא יוכל להשתמש בהיעדר צפיות כזו כטענה להגנה מאחריות.
- החלת חזקת שמערכת בינה מלאכותית שגרמה נזק היא פגומה, למרות העדר מנגנון שמסביר את הסיבות שגרמו לפעולה של מוצר אלגוריתמי (מה שמוכר כ"בעיית הקופסה השחורה"). למשל, במקרה שרכב אוטונומי החליט לסטות מהדרך לתוך תעלה תקום חזקה שההחלטה התקבלה כתוצאה מפגם על אף שאי-אפשר לדעת מה הסיבות שגרמו לסטייה.
- הטלת האחריות על יבואנים, נציגי יצרנים וספקי שירות באיחוד האירופי כאשר היצרן נמצא מחוץ לאיחוד האירופי.
- הטלת חובות נוספות על יצרנים כדי להקל בתביעות נגדם, כגון דרישה מיצרנים לחשוף ראיות, הרחבת פרק הזמן שבו ניתן להגיש תביעות והקלת נטל ההוכחה על צרכנים במקרים מורכבים כמו מקרים הנוגעים לתרופות או לבינה מלאכותית. זאת עושה הדירקטיבה כשהיא מורה להניח קיום קשר סיבתי בין פגם במוצר התוכנה לבין הנזק שנגרם כאשר בפני התובע עומדים קשיים מופרזים להוכיח זאת, או כאשר סוג הנזק תואם לרוב לקיומו של פגם.
- הטלת אחריות אפילו אם היצרן מוכיח שהטכנולוגיה שהייתה קיימת במועד השקת המוצר לא איפשרה לאתר את הפגמים מראש.
כדי להימנע מצינון התפתחות טכנולוגית, הדירקטיבה לא חלה על תוכנת קוד פתוח שפורסמה למטרה שאינה מסחרית, למעט כאשר היא משולבת במוצר בשוק, וכן מתירה חוזים שמסירים אחריות מהמספק מוצרי תוכנה שמשולבים במוצריהם של יצרנים אחרים.
טיוטת הדירקטיבה פורסמה לראשונה ב-2022 במקביל להצעת דירקטיבה לאחריות על בינה מלאכותית במישרין (AI Liability Directive) שפרלמנט האיחוד טרם חוקק. עם זאת, הצורך בפיצוי נפגעים ממוצרי בינה מלאכותית הוא אחד ממטרותיה המוצהרות של הדירקטיבה החדשה.