חופש הביטוי אינו מגן על כל סוגי שימושים ההוגנים (fair use) ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים, ואינו מתיר לעקוף הגנות על יצירות דיגיטליות שאסורות לפי חוק זכויות ה-DMCA (Digital Millenium Copyright Act) – כך פסק בית משפט פדרלי לערעורים בארצות הברית.

ה-DMCA אוסר על פעולות שנועדו לעקוף הגנות של יצירות דיגיטליות, כמו ניצול פרצות אבטחה או פריצה (hacking) של ההגנות. החוק, שהתווסף כתיקון לחוק זכויות יוצרים האמריקאי, מאפשר לקונגרס כל שלוש שנים לפטור שימושים פרטניים מההוראה האוסרת עקיפת הגנות.

התביעה שבה ניתן פסק הדין הוגשה ב-2016 על ידי ה-Electronic Frontier Foundation (EFF). הארגון ייצג שני תובעים. הוא טען כי הגבלות ה-DMCA הן רחבות מדי ואינן חוקתית מכיוון שהן מגבילות טכנולוגיות חדשות המשלבות פריצות ופעולות שמטרתן לפרסם פרצות אבטחה במוצרים, החוסות כביטוי מוגן תחת התיקון הראשון לחוקה בארה"ב. בין השאר ביקשה התביעה להשיג על תהליך קבלת הפטור התלת-שנתי מכוח ה-DMCA כאיטי, בעל אפקט מצנן ובלתי חוקתי. התביעה כיוונה מבט גם ליחס בין הגנת שימוש הוגן בדיני זכויות יוצרים, המתירה ביצוע פעולות שאלמלא היא היו אסורות כגון העתקה או ביצוע פומבי של יצירה, לבין האיסור על עקיפת הגנות מכוח ה-DMCA, ההופך את הגנת השימוש ההוגן לחסרת תועלת.

בשנת 2019 דחה בית המשפט את מרב טענות התביעה אך אפשר לה להמשיך בטענות להפרת חופש הביטוי. בפסק הדין שפורסם ביום שישי האחרון, הבהיר בית המשפט כי ה-DMCA חל על פעולות של עקיפת חסמים ועל פעולת של מכירת טכנולוגיות אלו. עם זאת, קבע בית המשפט כי שימושים אלו אינם מהווים "ביטוי" ואינם מוגנים על ידי התיקון הראשון לחוקת ארה"ב. גם תהליך הפטור התלת-שנתי של ה-DMCA אינו קשור באופן ישיר לחופש הביטוי ואינו מציב איום כצנזורה. לסיום, פסק בית המשפט כי לא ניתן לקבל את התביעה מפני חשש כבד לפיראטיות, וכי בכל מקרה קיימות דרכים חלופיות לגשת באופן חוקי ליצירה המוגנת בזכויות יוצרים לשימוש הוגן.